מיומנו של מבקר ספרות (מהארכיון)

  היום בבוקר שוב התעוררתי בחמש. משאית של הוצאת "גוֹדש" חנתה מול ביתי ונהגהּ, בתרגולת הידועה, משך במכשיר הזה (איך קוראים לו? מאז שהתחלתי לקרוא ספרים למחייתי ומלים באלפיהן מזדמזמות במוחי אני מתקשה לאתר את המלים הפשוטות ביותר), שְמטֶה את האחורה של המשאית (ואיך קוראים לו?), ועשרות ספרים החליקו במורד השיפוע המתכתי מול חזית ביתי. [...]

שלום!

אני שמח להיות פה. בבלוג שלי אתמקד בעיקר בביקורות ספרות. כאלה שאני כותב בהווה וגם כאלה שכתבתי בעבר (עליהן אשתדל לכתוב שהם מ"הארכיון", על מנת לא להטעות את הקורא לראות בהם מוצר חדש) ונראה לי שיש טעם להעלותן באוב. יש לי מחשבות רבות על ביקורת הספרות בעידן שאנחנו חיים בו. כמה מהן ביטאתי בעבר במקומות [...]

אוטוביוגרפיה וספרות (מהארכיון)

אוטוביוגרפיה וספרות כשהייתי צעיר פיעם בי חזון ספרותי רומנטי, מלהיב ונאיבי. הספרות, כך חשבתי, תפקידה לקבץ את כל מעללי חיינו ודקויותיהם בין שתי כריכות וכך, במטמורפוזה אלכימאית שלא הרביתי לתת עליה את הדעת, להפוך את החומר האפור והמפורר של החיים ליהלום מלוכד ונוצץ. אי נתינת הדעת למהות המטמורפוזה האלכימאית הזו, שמייד אעסוק בה, היא זו [...]

ביקורת על "אסתרי", של אומרי טגאמלק אברה, הוצאת "ידיעות אחרונות"

טענה ידועה היא כי ישראלים מעדיפים לקרוא ספרי מקור, אך לחוויית הקריאה בספרות מתורגמת יש יתרון בסיסי, והוא יתרון הקסם שבזרות. ולא פחות מהמפגש עם תרבויות רחוקות, מענגת את הקורא בספרות הזו ההכרה כי מתחת לזרות מצוי בסיס אנושי משותף. כמובן, הקסם הזה פועל חזק יותר ככל שהתרבות שממנה בא הספר רחוקה יותר. הספר "אסתרי", [...]

משהו על "תרבות גבוהה"

לו הייתה "התרבות הגבוהה" ערך הרי שלא הייתה לה תקומה. אבל "תרבות גבוהה" אינה ערך – היא צורך. צורך של אנשים – לא רבים אולי, לא הרוב בוודאי, אבל גם לא כל כך מעטים כפי שנהוג לחשוב – צורך למצוא בתרבות שהם צורכים מקבילה למורכבות, לסתירות, לקוהרנטיות, למסתורין, לשטיחות הבוהקת, לאפלה, לאור, לריקבון, לאצילות, לעליבות, [...]

קצר ו(כמעט) לא מנומק

שוב, חוות דעת קצרה באופן מקומם ושערורייתי על ספרים שראו אור לאחרונה, מבציר הקריאה שלי בשבועות האחרונים. אני מרשה לעצמי, ברשותכם, להסיר מעלי כאן את הצורך המייגע – והמוצדק! – לנמק, נימוק עליו אני עמל בביקורות בעיתון.   "חיי שניים", של ויקראם סת. למרות שחברי הטוב ניר רצ'קובסקי כתב ביקורת מסוייגת ב"מעריב", אני התפעלתי למדי ובייחוד [...]

בזכות ביקורת הספרות

המצב   שפע עצום ורב של ספרים רואים אור בישראל של שנות האלפיים: כ-5,000 כותרים בשנה. ולא רק בישראל. בארצות הברית מתפרסמים מדי שנה כ-150 אלף ספרים. למעשה, כפי שמציין סטיב וסרמן, שהיה העורך של מדור הספרות ב"לוס אנג'לס טיימס" ופירסם לאחרונה מאמר בנושא ב"קולומביה ג'ורנליזם רוויו", מעולם בהיסטוריה האנושית לא ראו אור כל כך [...]

ביקורת על "בואי הרוח" של חיים סבתו, הוצאת "ידיעות אחרונות"

"בואי הרוח", ספרו החדש של חיים סבתו, מתרחש בשיכון עולים ירושלמי. זמנו מתפרש משנות החמישים ועל פני כמה עשרות שנים הלאה, אך התרחשויותיו מושפעות מהצל הגדול שמעיבה עליהן המחצית הראשונה של המאה העשרים, המחצית שבה היו שתי מלחמות עולם.             המספר הוא ילד (שהופך לנער ולגבר) מעולי מצרים. הרומן, שנראה בתחילה כאוסף אפיזודות מהשיכון, מתמקד [...]

ביקורת על "האיש המאושר", של צור שיזף. הוצאת "חרגול"

"האיש המאושר" של צור שיזף הוא רומן שמבחינה ספרותית יש בו פגמים רבים אולם הוא ראוי לתשומת לב מרבית, כיוון שבין דפיו מקופלת ביקורת-תרבות מעניינת, מקורית ולפרקים מזהירה. הרומן, המסופר במונולוגים מתחלפים של גיבוריו, מגולל את תולדות המרד הבדואי שפורץ בדרום ישראל בעתיד הקרוב. בתחילת הרומן אנו כבר יודעים שהמרד דוכא ביד קשה ובעקבותיו גורשו [...]

יורם ברונובסקי המבקר

תענוג גדול לקרוא ב"ביקורת תהיה – רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית" של יורם ברונובסקי ז"ל (1948-2001), גם אם כדאי להצביע על "השטחים המתים", שנסתרו מעיניו של המבקר והמסאי החשוב הזה. רשימות על עשרות יוצרים ספציפיים (פוגל, עגנון, רטוש, פנחס שדה, בנימין תמוז, לאה איילון וכן הלאה) מכיל הקובץ בצד כמה מסות עקרוניות על [...]