על היי-טק, טכנוקרטיה, מריטוקרטיה, ריאליטי ואמלי נותומב

הידעת? אקזיט ישראלי חדש יצא לדרך וכולנו גאים! חברת הסטארט-אפ הישראלית "ידעת" נרכשה שלשום על ידי מייקרוסופט בסכום המוערך כמלאן (הייתה לי כאן בדיחה וולגרית הקשורה לצירוף סטארט-אפ, המוצג באופן משובש וזימתי, ואז: "הXXX-XXXXX של 'ידעת' הולבש והוחדר למייקרוסופט באקזיט" - אבל ויתרתי עליה).   היה משהו משעשע במיוחד בידיעה בדה-מארקר על העסקה הזו. בניגוד שבין אישיותו הצבעונית של אחד [...]

כמה הערות על ספרות וטלביזיה, מעודכנות ואנכרוניזם

1. החלטת בג"ץ בעניינו של הנשיא קצב, הזכירה לי ראיון שערכה אילנה דיין לפני כחודש עם פרקליטו, אביגדור פלדמן. הראיון שקודם על ידי דיין כחסר-תקדים ושהוּלל אחר כך בביקורות הטלביזיה עד השמיים, ממחיש את המחיר החברתי הכבד של אובדן הרזולוציה והתחכום, בחברה שויתרה על הספרות היפה ועל נורמות גבוהות של ספרות. כי מה היה הראיון הזה כולו [...]

שלוש הערות קצרות ועוד אחת על סופרים בישראל

1. ספר ראשון היום הוא כמו תואר ראשון – לכולם יש (וחלק מההוצאות הפכו מזמן למכללות או למוסדות אקדמיים ידועים ממזרח אירופה). 2. סופר יכול להיקרא היום רק מי שיש לו דוקטורט, כלומר מהספר השלישי ואילך (למעט מאה, מאתיים - שלוש מאות? – ארבע מאות?! – ?!?!?! – איש, שהדוקטורט שלהם מזויף). 3. מי שחפץ היום להיות סופר חייב [...]

הספרות הישראלית 2005-2007; מיפוי והמלצות

להלן נמצאות שלוש רשימות סיכום של מגמות בספרות הישראלית  העכשווית והמלצות קריאה שפירסמתי בשלהי דצמבר של 2005, 2006, 2007, במוסף הספרותי של "מעריב".   כמה מילות הקדמה: בשלוש וחצי שנים האחרונות קראתי כ – 200 רומנים ישראליים. 20 מהם נראו לי מרשימים או ראויים לציון. זה לא הרבה (ה – 20, כן? (~: ). הספרות [...]

ארץ נהדרת – לקט

1. הפרסומת החדשה לדה-מארקר מקדמת בסב-טקסט (במובן דומה לסמוך-למודע הפרוידיאני, כלומר לא בלא-טקסט, בסב-טקסט) שלה את התפיסה שכלכלה זה הכל, לא רק הדברים המשעממים הרגילים (אלה שתמצאו ב"כלכליסט" או ב"גלובס"). זו התגובה הפומבית הראשונה למלחמת העיתונים הכלכלית. תגובה כלכלית למהדרין: פריצה לשווקים חדשים. עיתון כלכלי הוא לא רק על כלכלה. עיתון כלכלי הוא…ובכן, הוא גם עיתון. כלומר, כמו, [...]

הנקודה היא

הנקודה היא שנחוצות עשרים שנים בערך להבין את המכונה החברתית שנבנתה למעוך אותך – לפצח את התוכנה שתוכנהּ מפצח אותך. ואז אתה כבר בן ארבעים. והסיגריות –

ביקורת על "זה הילד שלנו", של אלון אלטרס, "סימן קריאה/ הקיבוץ המאוחד"

הגיבור-המספר, איתי זר, בן ארבעים, תל אביבי, נשוי ואב, נפגש יום אחד במקרה עם מכר מימי שירותו הצבאי כפקיד בבסיס חיל האוויר בחצור. המכר, אבי רזי, גרוש ואב, מיבנה, מזכיר לאיתי פרשה עכורה, מזוהמת, מימי הצבא. איתי היה אז חבר-מאוהב של נטע, חיילת יפה ויהירה, שהתערבה איתו שתוכל לצאת מהבסיס במכונית, שאותה ינהג איתי, כשלפלג [...]

על אינטלקטואלים ניאו-ליברלים

הם בני המעמד הבינוני ואף הבינוני-נמוך. הם אוהבים את ניטשה ואדם סמית'. היד הנעלמה תסדר כבר איכשהו שהם יהיו אדמים-עליונים. השקפתם מחניפה להם-עצמם. לכן הם אוחזים בה בכזו פנאטיות. האין הם אינדיבידואליסטים? האין הם מוכשרים יותר מהאחרים? האין האופק פתוח לרווחה לדהרתם האצילית? כן, הם יבנו את עצמם במו-ידם וירחיקו לפסגות. הם מעריצים את אמריקה. [...]

ציטוט, ציתות

אנשים מבוגרים ממך מצטטים אותך, אותך הקטן! כן – בלי להזכיר את שמך. איך הם לא מתביישים?! הם הרי אנשים מבוגרים! ממך הקטן.

קצר על חנוך לוין

יותר משהגברים של לוין קטנים ואפרוריים באמת, כוח-המְדמה שלהם עצום וססגוני.