מחשבים וספרות

הספרות הישראלית ועולם המחשבים   א בדיון על היחס בין עולם המחשבים לעולם הספרות אפשר לבחור לפחות בשלושה כיווני-דיון. הכיוון הראשון: דיון על ההשפעה שיש להופעת המחשב הביתי ואחר כך האינטרנט על הרגלי הקריאה שלנו ועל האופן בו אנחנו מתייחסים למושג "הספר" ו"הספרות". הכיוון השני: דיון על האופן בו מיוצג העולם המקצועי הממשי של אנשי [...]

ברנר והיהודים, ברנר ו"הזקן החכם"

זקנים חכמים ונערים מרדנים – התרבות היהודית והמהפכה הציונית בעיני יוסף חיים ברנר א אם נמשיל את הופעת המהפכה הציונית על בימת העולם היהודי לקונפליקט משפחתי בין-דורי, הרי שללא ספק ייחשב יוסף חיים ברנר לילד הפרוע והקולני ביותר במשפחה הקרועה. אבל למה בעצם "אם נמשיל"? המשגת הציונות כמאבק משפחתי של "בנים" ב"אבות" או "צעירים" ב"זקנים" [...]

קצרים

1. בישראל, הוגד לי, יש אנשים, שבמידה והם לא בבית בערב, נוהגים הם להקליט את מהדורת החדשות בערוצים המסחריים. על מנת שיוכלו לצפות בה במועד מאוחר יותר. שלא יפספסו פרק.   2. "עוד דקה נחזור", אומרת אילנה דיין ב"עובדה". אתמול. מדדתי. חלפו כשבע דקות של פרסומות ופרומואים עד ששבה התוכנית. כי כן: הטלביזיה – מכונת שקר ורמייה פשוטה. [...]

על אמלי נותומב

"חומצה גופריתנית" של הסופרת הבלגית אמלי נותומב (הוצאת "אסיה"; מצרפתית: חגית בת עדה) הוא רומן פרובקטיבי. הוא רומן פרובוקטיבי שנכשל אולם הוא נכשל לא משום שהוא פרובוקטיבי. ולבסוף, הוא רומן פרובוקטיבי שנכשל אך עם זאת נותר מעניין.   מילה על פרובוקציה. ברומן הראשון של דוסטוייבסקי אחרי חזרתו מסיביר, מחווה אחת הדמויות הציניות ברומן, דמות שמבשרת את [...]

ביקורת על "קול צעדינו", של רונית מטלון, הוצאת "עם עובד"

לרונית מטלון יש סגנון עצמאי. הריאליזם שלה, שמְמפּה פיסות חיים קשות וקשות-יום, עלובות וכאלה שמנסות בהרואיות להיחלץ מעליבותן, אינו מסתפק בעצמו. מריאליזם נוקב וצונן מטלון נוסקת תדיר להפשטות, לכתיבה פיוטית, לדיונים אינטלקטואליים, לעתים לרגשנות מוּטחת, מופרזת, לעתים לכתיבה פרחית, מתריסה ומעצבנת (דוגמה לעירוב שעטנזי בין "פרחי" לאינטלקטואלי: "אחי בבגדי עבודה הכי מעאפנים, כל כך בגדי [...]

על "אדום עתיק" של גבריאלה אביגור-רותם

שתי דמויות עומדות במרכז "אדום עתיק", הרומן החדש (והארוך) של גבריאלה אביגור-רותם. רעננה, מעצבת בגדים בשנות השלושים לחייה, ובארי, ארכיטקט בשנות החמישים לחייו. הרומן, המתרחש בשש השנים שבין רצח רבין לפרוץ האינתיפאדה השנייה, נחלק בין המונולוגים של השניים, הנמסרים לנו לסירוגין.   רעננה, בת למשפחה מסועפת ביותר, ששורשיה נטועים עמוק בראשית הציונות, נקלעת לרומן הרסני [...]

מסע לפולין 1989 – ממואר בגוף שלישי

קבוצה של תלמידים מהשישית והשביעית נבחרת לצאת למסע לא נתפס – מסע לפולין.   הרב-המחנך, הר"מ, הגברתן שלו מספר לו על הנסיעה, מניח את ידו הכבדה על כתפו, ומציע לו להצטרף למסע בתמיכת הישיבה. הבשורה ניתנת – והרבה יותר מכך מתקבלת – כמשהו היוצא מסדר הדברים הרגיל, כמו חריגה מחוק טבע כלשהו. ובגלל היציאה לחוץ [...]

קצרים (וחלקם רעילים במתינות)

1. ברשת "צומת ספרים" ישנה מדיניות שיווקית נמרצת המכונה "ספר החודש". כל מוכר העומד בצומת (חנות הספרים, הכוונה), ומשדל את הקונה לקנות את "ספר החודש", מקבל 10 ש"ח בונוס על כל ספר. שכר פועל העומד ב"צומת ספרים" עומד על 20 ש"ח בשעה. כלומר, הבונוס על מציצ…סליחה, מציאת קונה הוא כ – 50 אחוז משכרו לשעה (!). "ספר [...]

ביקורת על "אישה בורחת מבשורה", של דויד גרוסמן, הוצאת "הספריה החדשה"

הרומן החדש, עב-הכרס, של דויד גרוסמן, מעורר בקוראו ספקטרום רחב של תחושות ומחשבות, חלקן כאלה שהסופר לא כיוון אליהן, חלקן – לעתים זהו אותו חלק – כאלה שנובעות ממיקומו, המוצדק, של גרוסמן גבוה על גב רכס הספרות הישראלית. אורה, גיבורת הרומן כבת החמישים, ירושלמית פרודה ואם לשניים, יוצאת עם מאהבה משכבר, אברם, למסע בטבע הארצישראלי. [...]

על "הצלחה" וספרות

בעיניי, ההתמודדות הספרותית החשובה ביותר בעת הזאת, או ליתר דיוק ההתמודדות החשובה ביותר שניצבת בפני סוגת הרומן בזמן הזה (הרומן, שהפך כיום לז'אנר ספרותי כמעט מונופוליסטי, ולא במקרה), היא עם אידיאת "ההצלחה". לאורך תולדות הרומן – חמש מאות שנה בקירוב – ניתן לאתר מוקדים משתנים של עניין שהעסיקו אותו. למשל, במאה ה – 19, התמקד [...]