על הרומן הטוב ביותר של 2008 (עד כה)

הרומן הטוב ביותר של 2008 (עד כה; יש מתמודד אחד נוסף באופק) אינו בכלל "רומן".

"קאמי וסארטר", של רונלד ארונסון (תרגום: רפי קינן), מגולל את פרשת יחסיהם האישיים, אהבתם ושנאתם, האישיות והרעיוניות, של שניים מהאישים הדגולים של המאה שחלפה (ומאחרוני האישים הגדולים הצרפתיים; שאחריהם בא המבול העכור, של אינטלקטואלי שנות ה – 60).

 

ארונסון אינו מכריע במחלוקת בין הענקים, אמפטי וביקורתי כאחד כלפי שני הצדדים (ואכן, שני הצדדים ראויים להערצה; סארטר, שאני מבכר את קאמי, כאדם פוליטי, על פניו, מרשים אותי יותר כסופר והוגה), פורש בעמקות את המחלוקת הפוליטית-פילוסופית-מוסרית ביניהם, ביחס לסוגיות הגדולות של תקופתם (שאינן שונות כל כך מהסוגיות הבולטות של תקופתנו, בייחוד בישראל, כפי שאפשר לסבור בטעות): היחס לקומוניזם וסוגיית הקולוניאליזם באלג'יר. 

 

זה רומן, רומן גדול.

 

זהו, בעצם, קודם כל, אפוס: כי מדובר בשני ענקים, טיטאנים. שני חתני נובל (סארטר הרי סירב לקבל את הנובל, במחווה עתירת-הקלאסה ביותר של המאה ה – 20). שני אנשים גאוניים ומוסריים באופן קיצוני, שלא נעדרו חולשות ופגמים, בדיוק כמו הגיבורים האפיים הגדולים.

 

זהו רומן פילוסופי גדול: עימות רב השראה ומזעזע, המזכיר את העימותים בפוליפוניה הדוסטוייבסקאית, או ברומן פילוסופי של תומס מאן; עימות, למשל, בין איש הספרות לפילוסוף (ארונסון מתעכב על התחושה ההדדית של קאמי וסארטר, ששלחו ידם בפילוסופיה וספרות כאחת, שהראשון הנו סופר יותר מפילוסוף, בעוד השני פילוסוף יותר מסופר); למשל, עימות מרתק בין הצרפתי השורשי "השמאלני", סארטר, ל"מתנחל", קאמי (צרפתי יליד אלג'יר).

 

וזה גם רומן ריאליסטי גדול. עתיר אירוניות. למשל: סארטר, בן הבורגנות הגבוהה, התומך בקומוניזם, לעומת קאמי, בן מעמד הפועלים במקור, המנסה לבסס רעיונית שמאל עצמאי, אנטי-קומוניסטי, והסובלני כלפי הדמוקרטיות הבורגניות המערביות. זהו רומן ריאליסטי מצוין, כי האישי והפילוסופי בו כרוכים לבלי התר: למשל, במכתב הפרידה הארסי הפומבי של סארטר לקאמי, שהיה שיחת היום בפאריז של 1952, שיחת החודש, שיחת השנה. למשל, באפיזודה הקשורה בסימון דה-בובואר, שהציעה לקאמי להיות מאהבתו ונתקלה בסירוב, ושהפכה – לאו דווקא משום כך! – לאויבת הגדולה של קאמי. זהו עימות בעל תחתית אפלולית בין סארטר המכוער (אף בעיני עצמו) לקאמי יפה התואר (שניהם, אגב, רודפי, ומשיגי, שמלות אובססיביים). בין המטאור הספרותי, שנקטעו חייו באבם, לבין הפילוסוף, שהתפרסם בגיל מאוחר יחסית, והגיע, שבע ימים, סמוך לגבורות. בין התלמיד הפוליטי (סארטר), שהיה תלמידו של קאמי בזמן מלחמת העולם השנייה בה היה קאמי פעיל מרכזי ברזיסטנס, שהפך להיות מורה פוליטי בעוד המורה עצמו, קאמי, נסוג הצדה מתפקידו.

 

זהו ספר הדן בסוגיות עמוקות מכל עומק: מהי עמדה מוסרית, מה טיבה של האינדיבידואליות, מה מהותה של ההיסטוריה ומה היחס הנכון אליה, מה תפקידו של האינטלקטואל בחברה. 

 

מומלץ.  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מאשה  On אפריל 7, 2008 at 8:57 PM

    זה באמת היה נראה לי אחד המבטיחים ואפילו התחלתי לקרוא אותו בתיאבון עצום, אלא שאבוי – על ראשי התמוטטה ערימה חדשה של ספרים, שקצת הסיחה את דעתי.
    קראת את הביוגרפיה המשותפת של סארטר ובובואר שיצאה לפני כמה חודשים?

  • אריק גלסנר  On אפריל 7, 2008 at 9:35 PM

    תודה על התגובה! (ועוד אחד לכבודך – !).
    כן, קראתי. ספר נחמד מאד, אבל הספר של ארונסון הוא בעל אופי מעמיק בהרבה, בלי להיות פחות מעניין.

  • איילת  On אפריל 7, 2008 at 11:55 PM

    תודה על ההמלצה. בהחלט אנסה אותו.

  • איילת שרון  On יולי 7, 2013 at 9:50 AM

    אחרי חוית חיפוש ספרים מתישה שעברתי השבוע,רשימות קצרות כאלה יש בהם כל כך הרבה תועלת…
    אולי אתה יכול להתגייס לטובת הציבור ולייצר עוד?
    ועוד שאלה, בקשה,שתתן לנו רשימת ספרי מופת,ספרים טובים,ספרים מענינים.בעיניך כמובן!. דוקא לא עכשווית.
    אלה מהמאה ה19 עד לשנות ה40-50 אפילו בלי נימוקים ותיאורים…ובלי התחיבות גדולה-כאן בבלוג שלך.

  • אריק גלסנר  On יולי 7, 2013 at 11:01 AM

    היי איילת,
    בחודשים האחרונים ראו אור כמה יצירות מופת:
    "נפשות מתות" של גוגול – סאטירה מצחיקה ומעולה (כדאי גם מאד את "סיפורים פטרבורגיים" שלו).
    "אובלומוב" – של איבאן גונצ'ארוב, קלאסיקה רוסית נוספת מהמאה ה-19.
    סתם כך, דברים שעוברים לי בראש:
    "בריחה" של אליס מונרו.
    "מידלמארץ'", הרומן המופתי של ג'ורג' אליוט מהמאה ה-19 אף הוא.
    "החינוך הסנטימנטלי" של פלובר מאותה מאה.

    "מתנת המבולדט" של סול בלו. "באביט" של סינקלייר לואיס. הרומנים שתרגם אהרן אמיר של תומס וולף, "על הזמן והנהר" ו"הבט הביתה מלאך".

    בטח חלק מזה קראת. אחשוב על עוד דוגמאות ואולי אכתוב פוסט תמציתי של המלצות בהמשך.

    • איילת שרון  On יולי 7, 2013 at 11:20 AM

      תודה רבה.חלק אכן קראתי אבל אנסה קריאה שניה.
      וחלק חדשים לי ואני מיד מעתיקה למחברתי.איזה כייף!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 197 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: