על ספרות ורוקנרול (על ספרי הביכורים של ערן צור ויהלי סובול)

יש בשנים האחרונות דיבורים הרבה על היחס בין רוקנרול לספרות (בעיקר לשירה, אבל גם לפרוזה; למשל בכתבתה של שירי לב-ארי היום ב"גלריה"). חלק מהדיבורים על היחס הזה נובע – לא תמיד במוצהר או אף במודע – מהתחושה שהאאוּרה שישנה עדיין לרוקנרול יכולה להעניק מאורהּ לספרות. הספרות מצידה יכולה אולי לשוות מכובדות ליוצרים הרוקיסטיים. כמי שאוהב ספרות ורוקנרול אני לא [...]

ביקורת על "הזדמנות למשהו טוב", של מיכל שלו, הוצאת "זמורה-ביתן"

כיוון שהיעדר-הכישרון הספרותי ב"הזדמנות למשהו טוב" מובהק עד כדי גירוי  בלוטת הקאלט, נוח להשתמש בו על מנת לשרטט קווים לדמותו  של רב המכר הישראלי החדש בעידן המבצעים ופרסומות הרדיו המטרטרות. הרומן הזה הוא מה  שהסוציולוג הגרמני הקלאסי, מקס ובר, כינה "טיפוס אידיאלי", כלומר תופעה תרבותית החושפת את ייחודה  באופן כמעט טהור, ולכן נוחה לאנליזה. הגיבורה [...]

קצרים על קרטיס סיטנפלד, ברנר וצ'יק-ליט

1. קרטיס סיטנפלד היא סופרת אמריקאית צעירה (ילידת 1976), שמאז נתקלתי בספרה "במרחק נגיעה" (Prep, במקור) מושכת את תשומת ליבי. על "במרחק נגיעה" פרסמתי בעבר ביקורת (הנה).  להלן כמה הערות לא בהכרח קוהרנטיות וודאי לא ממצות (בבלוג אני מרשה לעצמי, ברשותכם, להעצים את היסוד האימפרסיוניסטי של הכתיבה הביקורתית; מעין יומן קריאה פומבי) על ספרה החדש, שראה אור בעברית [...]

כמה קצרצרים

1. לעתים, האימה החשכה שמפילה המציאות עלינו, בניה, אינה מפני מורכבותה ומסובכותה. לעתים, המציאות מחלחלת אותנו דווקא מפני שהיא פשוטה כל כך. פשוטה להפליא. 2. בגברים פמיניסטיים מדי מוטב לחשוד. יש הרי גברים שנהיים פמיניסטיים על מנת שיוכלו להשיג זיונים. 3. לפעמים נדמה לי כי החלק החמור יותר בנרקיסיזם אינו העיסוק העצמי המופרז, אלא התלות בחוץ לצורכי העיסוק [...]

קצרים על דה-מארקר

1. דה-מארקר הוא עיתון דו-מוקדי, נדמה. בדרג העליון של העורכים והפובליציסטים יושבים אנשים מיושבים בדעתם, תומכי כלכלת השוק, אמנם, אבל כלכלת השוק על פי מודלים של המאה ה – 18. כלומר, התנגדות לריכוזיות של המדינה אבל גם אתוס של מעמד בינוני מיושב בדעתו, לא-לגמרי-הדוניסטי, מין השקפה של "תנו לחיות בארץ הזאת" רגועה. בדרג הזה, נדמה, יש גם [...]

ביקורת על "מקראות ישראל", של אמנון נבות, הוצאות "עמדה" ו"כרמל"

רכיב משמעותי באמנות הפרוזה הוא הפיתוי. כיוון שקריאת רומן היא משימה תובענית, הסופר נדרש להיות פתיין מיומן. לכן פתיחה של רומנים היא רגע רגיש. אבל המפתה הספרותי זוכה  להערכתנו בה במידה שהפיתוי שלו דק. אם הפיתוי גס (נניח, בפתיחה כזו: "גופתה העירומה והקורנת עדיין של ג'ניפר הייתה מוטלת על הסדינים"),  יזכה  הסופר לבוז. אמנון נבות, [...]

שני קצרים: על "חלון פנורמי" ועל תופעת הדאחקה

1. "חלון פנורמי" (במקור: Revolutionary Road), של הסופר ריצ'רד ייטס, ראה אור לאחרונה בעברית (תרגום מאנגלית: קטיה בנוביץ'). הרומן הזה ראה אור במקור ב – 1961, וכפי שנמצאתי למד: הוא נחשב בארה"ב קלאסיקה ידועה לנבחרים, סופר-של-סופרים (אולי מעין גנסין או שופמן – גדול מספרי הסיפור הקצר בעברית, לענ"ד – אצלנו). וכאן המקום לשבח את הוצאת "אחוזת [...]

שניים קצרים (שיחת בנים קיצית ועוד)

1. התקווה הגדולה היא להיפרד מהעולם קצת פחות טיפש, קצת יותר מבין.     שאור זורח של הבנה יעלה על פניך בשקיעתך.   2. שיחת בנים קיצית:   א' (בקול רוגש): אתה קולט? בעצם, החשיפה של השדיים עד גבול הפטמה ולא עד בכלל, היא זו שמעניקה לפטמה את ערכה המהולל. אחרת היא כמו בהרת-שמש, נמש, לא יותר. [...]

קצר על הכסף

לכאורה ברור מדוע אנשים רוצים כסף. כסף פירושו מזון ודירה. כסף פירושו מותרות וחופש. כסף, חושבים חלק מהאנשים, פירושו גם אפשרות לאהבה.   אבל אולי לא יהיה זה מוטעה לשער שלתשוקה – לאובססיה - לכסף יש רכיב קוגניטיבי לא מבוטל, ביאור "טיפש".   אדם מוטל לעולם וצריך למלא את ימיו. שבעים שנה, ואם בגבורות (או אם הוא [...]

ביקורת על "אשת חיל", של ליהיא לפיד, הוצאת כנרת-זמורה-ביתן

שתי נשים מככבות ב"אשת חיל". אחת מכונה "נסיכה" ואחרת "אני", כלומר הכותבת עצמה. הרומן – האם רומן? – מספר לסירוגין את סיפורן של השתיים, כשמדי פעם בפעם שוזרת הסופרת קטעי מכתבים של נשים, שנכתבו אליה כבעלת טור בעיתון. שתי הנשים המככבות חוות חיים לא כל כך שונים – שתיהן מתחתנות, אז יולדות, אז נקרעות בין [...]