על "הקיסרים חולמים", של דוד טרבאי, הוצאת "כתר"

"הקיסרים חולמים" היא יצירה לא שגרתית ומעניינת, ועם זאת זו יצירה שעננים כבדים ומעיבים נטויים מעליה. זוהי ביוגרפיה (דמיונית) בגוף שלישי של איב יֶנסֶן, ארכיטקט גאון שתר אחר פתרונות גורפים לבעיות אקוטיות בתחום התכנון האורבאני במאה ה-21. ינסן נולד בהונגריה בשנות הששים של המאה ה-20, חווה מעין התגלות בילדותו כשניתן לו משחק הרכבה של קוביות [...]

קצר על השפה

1. א. כאותן אמהות הלועסות בעבור תינוקיהן את המזון המוצק על מנת להופכו לרך, נימוח, כך השפה לועסת עבורנו את עולמנו זה הצחיח הקשיח, על מנת להקל עלינו את בליעתו ועיכולו.   המילה "מוות" לועסת עבורנו את התופעה האלימה האילמת אותה היא מתארת. מקלה במקצת את בליעתה ועיכולה. המילה "מוות" הופכת את המוות לכמעט אנושי (בהיותה של השפה אנושית; "ויהי האדם [...]

ביקורת על "הנפשיים", מאת עמיחי שלו, הוצאת "ידיעות ספרים"

לעמיחי שלו יש את הכישרון הבולט והלא מצוי ליצור שטף סיפורי קונקרטי-אינדוקטיבי (מייד אבהיר). "הנפשיים", רומן המסופר כמונולוג מפי גיבורו, אורי קרביץ, מתאר את ימיו המעטים של הגיבור בבסיס טירונים ליד ג'נין, בו הוא עובר טירונות עם עמיתים בעלי פרופיל נמוך מסיבות נפשיות. מהבסיס הבוצי והערפילי, כשמסביבו מהומת איומי התאבדות ויציאה מהדעת של עמיתיו ושלוֹ, [...]

איבוד בתולין או: חזרה בשאלה

סיפור   פורסם לראשונה בכתב העת "מסמרים" *   עם השנים הוא כבר נהיה מיומן בבניית הסוכה וכעת גם אחיו הקטן, שכבר אינו קטן כל כך, יכול לסייע לו בבנייתה. בלילה, בסוכה, ריח סכך האקליפטוסים מלמעלה והדשא הרטוב מלמטה מושך ומעלה בנפשו את זכר יעל, ואת העצב המנחם שצרור בחורף הקרב. הוא מניח את המזרן [...]

קצר על המחצית השנייה של חיינו

במחצית השנייה של חיינו, כשכבר איננו חדשים וספונטניים לעצמנו, כשאנחנו כבר מכירים את עצמנו הכר היטב, הכר עד דק, הכר לעייפה, אנחנו מתבוננים בעצמנו כמתבוננים במכונה נוצצת-לשעבר ואטומה-לפנים שפירקנו ופענחנו עד תום, שאותנו כבר לא מפתיעה וגם לא תפתיע. ועם זאת, לפליאתנו הקלה, המכונה המפוענחת והמוּעמת ממשיכה לפעול.   משולים אנחנו, במחצית השנייה של חיינו, לאותו אדם שירד רועד במדרגות אבן לולייניות עם נר [...]

קצרים על "האח הגדול" ועוד

1. ההקשר הנכון בו כנראה צריכים לדון בתופעות כמו "האח הגדול" הוא הפשיזם. לא, לא בגין תוכני "המשחק" (ביטוי אירוני משולש: זה הרי רק משחק למרות שאתם/אנחנו, המתמודדים, לוקחים אותו ברצינות – כי זה באמת הרבה יותר ממשחק אם אנחנו/אתם, המתמודדים, לוקחים אותו בכזו רצינות – הרבה יותר ממשחק אם מיליון איש לוקחים אותו ברצינות, עד כדי לפנות [...]

על "סחף", של אבי בן בסט, הוצאת "הקיבוץ המאוחד"

הסופר מרטין איימיס כתב פעם שתולדות הספרות העולמית הם סיפור הידרדרותה של הדמות הראשית. מאלים במיתולוגיה העתיקה עבור לגיבורים באפוסים הקדומים ומשם לאבירים ימי ביניימים; בהמשך, דמויות ממוצעות ברומן הריאליסטי, משם לאנטי-גיבורים ברומן המודרני, ולבסוף פעיות חלושות בחושך של רסיסי דמויות מפורקות ברומנים הפוסטמודרניים. נזכרתי באיימיס כי הרומן של בן בסט, כלכלן בכיר שכיהן בעבר [...]