על "צ'חְלה וחזקל", של אלמוג בהר, הוצאת "כתר"

פורסם במוסף לספרות של "מעריב" בינואר 2011   "הלכה למשה מסיני: אמנון שונא לתמר ושרה לישמעאל. שמע חזקל את דברי הרב, שהיו מתגלגלים לפניו כבר שעה ארוכה, וידע שעוד שעה ארוכה יימשכו, מושכים אחריו את רעיוניו". כך נפתח "צ'חְלָה וחזקל" המספר על זוג צעירים בני זמננו, ירושלמים, מסורתיים, נשואים, המצפים להולדת בתם; על יחסיו האמיצים [...]

משהו על דניאל בל

כאן

הופיע גיליון 10 של "אודיסאה" ובו גם מאמרי על אדם ברוך והמדיה

לאתר אודיסאה ולהתרשמות מהגיליון החדש ציבורי, פרטי והמדיה הופעתו של הקובץ "תקשורת" – התבטאויות בעיתונות של אדם ברוך בנושאי מדיה – היא הזדמנות טובה לדון, בעקבות כמה תיאורטיקני-מדיה מרכזיים, בתפקידה של התקשורת בעידן שלנו ובתיווכה בין הפרטים בחברה ובין הפרטי לחברתי עצמו. ייאמר בפתיחה, שאינני מחסידיו של אדם ברוך, ואינני תופס את רובם המכריע של [...]

על "מה שראה הכלב", של מלקולם גלדוול, הוצאת "זמורה ביתן"

פורסם במוסף לספרות של "מעריב" בינואר 2011 ספר חדש בעברית (או כמו-עברית, וראו להלן) למלקולם גלדוול, ילד הפלא של ה – non-fiction באמריקה בעשור האחרון. והפעם אוסף מכתבותיו המוערכות ב"ניו יורקר". לכישרון העיתונאי הגדול של גלדוול כמה רכיבים. האחד הוא מה שבדרך כלל מציינים כשמזכירים את כתיבתו לשבח: היכולת להשתמש במחקרים מדעיים עדכניים, בעיקר ממדעי [...]

על "התחתית של תל אביב", מאת רון ברקאי, הוצאת "חרגול"

פורסם במוסף לספרות של "מעריב" בינואר 2011   ביקורת ספרות היא הרבה פעמים עיסוק נגטיבי ומבקר הספרות הוא סוג של דובי לא-לא. אני מודע לכך במיוחד בשעה שאני טוען שספר הוא "קלישאי". סוגיית הקלישאיות/מקוריות היא הרי סוגיה פילוסופית והיסטוריוסופית מסובכת, וכיצד אני מעז, אני שואל את עצמי, לפסול בנחרצות ספר בגללה? הרי יש טענות פילוסופיות [...]

הערה קצרצרה בעניין פרס ספיר

חלק מרשימותיי מתפרסמות כאן

על "חסד ספרדי", של א.ב. יהושע, הוצאת "הספריה החדשה"

פורסם במוסף לספרות של "מעריב" בינואר 2011 תענוג מזומן כאן לפרשן הספרותי! "המשמעות" של הרומן הזה, לכשתפוענח, משולה לחשיפה המענגת של זהות הרוצח במותחן בלשי. לפני שאציג כמה אפשרויות ל"זהות הרוצח" בַרומן הקדמה נצרכת. הרומן, המסופר ברובו בגוף שלישי (יש חלק בגוף שני), מתמקד ביאיר מוזס, במאי קולנוע ישראלי מכובד כבן שבעים. הסיפור נפתח בשנות [...]

ביקורת על "תור הברזל", של ג'.מ.קוטזי, הוצאת "עם עובד"

פורסם ב"מעריב" בינואר 2011 לנו, נאמניה הקנאים של אמנות הפרוזה בכלל והרומן בפרט, ישנם כמה גיבורים חיים. מעטים. אחד מהם הוא ג'.מ.קוטזי (בן השבעים). זהו, לטעמי, הרומן הטוב ביותר של קוטזי, מאלה שתורגמו לעברית, פרט ל"חרפה". ההבדל בין שני הרומנים קשור בחשיבה השטחית שמביאה למשל להשוואות בין המצב הישראלי למצב הדרום אפריקני, וזאת מבלי להכחיש [...]

על ספרים ראויים לציון ב-2010

פורסם ב"מעריב" בינואר 2011 נדמה לי שעמוס עוז הוא בעל זכויות היוצרים למטפורה הממשילה את תחילת הקריאה בספר לחוזה שנכרת בין הסופר לקורא. המשך הספר צריך לעמוד בתנאי החוזה שהוצבו בפתיחתו. אני משתעשע בשנה האחרונה במחשבה על מטפורה אחרת, פסיכואנליטית-אימהית ולא מסחרית-"גברית", לתיאור מערכת היחסים בין הסופר לקורא. הסופר מבטיח לשאת את הקורא על כפיו, [...]

שניים קצרים על גז וגזענות

1. פרשת חלוקת רווחי הגז ומסקנותיה הסופיות הממותנות של ועדת ששינסקי (כלומר, נוחות יותר לבעלי ההון מאשר מסקנות הביניים) – שאפילו הן, במיתונן, לא בטוח שייושמו ולא יטורפדו בכנסת – היא אחד האירועים המשמעותיים ביותר שקרו בישראל בשנים האחרונות. מצטייר כאן בצלילות לא שכיחה מאבק מעמדי. אחת הסיבות לצלילות הזו הוא המאבק שמתנהל בכנסת בין [...]