אסופת "קצרים" – חלק ב'

כאן

אסופת "קצרים" חלק א'

אסופת "קצרים" שנכתבו בבלוג שלי בשלוש השנים האחרונות. חלק מה"קצרים" להלן פורסמו גם בחוברת "מעיין 6". כאן

על "דברי הלילות", של אלה מושקוביץ-וייס, הוצאת "ידיעות"

פורסם במוסף לספרות של "מעריב" במרץ 2011 זה רומן שאינו "מסריח מאידיאולוגיה" (על הביטוי ראו בבוקסה משמאל) כמו רומנים ישראליים רבים. אין כאן יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים, פמיניזם וכו'. יש כאן בני אדם בודדים. זה סיפור ישראלי שיכול היה להתרחש בכל מקום אחר ויש דבר מה מרענן באינדיבידואציה הזו, מבלי לזלזל בחשיבות הפוליטיקה בחיינו בכלל [...]

על יעקב שבתאי ודוסטוייבסקי; על הפרק האחרון ב"סוף דבר"

נוסח הרצאה שניתנה לאחרונה בכנס שבתאי באוניברסיטת בן גוריון כאן

על "ילדה עם שיער מוזר", של דייויד פוסטר וואלאס, הוצאת "ספריית פועלים"

פורסם במוסף לספרות של "מעריב" במרץ 2011 הספרות האמריקאית במחצית השנייה של המאה ה-20 היא, לטעמי, הספרות המעניינת ביותר שנכתבה בעולם בתקופה זו. ואני מדבר בעיקר על סופרים שהחלק הארי של פעילותם היה בין שנות החמישים לשנות השמונים. סופרים כמו בלו, רות, אפדייק, מיילר, הלר, דלילו, קפוטה, סלינג'ר, ג'ון בארת המוקדם ועוד. אני מדבר על [...]

על "סליחה איך מגיעים מכאן", של אברי הרלינג, הוצאת "כרמל"

פורסם במוסף לספרות של "מעריב" במרץ 2011   אברי הרלינג כותב על אנשים עניים, בודדים ונידחים, בעיקר מדרום ת"א. אנשים שנחמתם היא: "טוב שאני לא כושי סודני פיליפיני ערבי" (עמ' 88). זה קובץ סיפורים וסקיצות שאתה רוצה לאהוב. החמלה שמגיעה לכולנו, שנזרקנו לעולם ומעתה ואילך אנחנו נהדפים במסדרונו מכאב לעונג, בואכה היציאה, אינה מוטלת בספק. [...]

למה לא אראה את "אימפריית הפשע" של סקורסזה

כאן

על "היינו העתיד", של יעל נאמן, הוצאת "אחוזת בית"

פורסם במוסף לספרות של "מעריב" במרץ 2011   בביקורת מתפעלת על "זכרון דברים" של יעקב שבתאי, שפירסם ב-1985 ב"ניו יורק ריוויו אוף בוקס" המבקר היהודי-אמריקאי הדגול, אירווינג האו, עם תרגום הרומן לאנגלית, העיר האו ששבתאי משתמש בספרו ב"אחת הקונבנציות של ספרות המערב: מיתוס של שקיעה היסטורית ומוסרית". לפיכך, בשום אופן, מעיר בחריפות האו – שאולי, [...]

שתי הערות חטופות בעניין וולבק

כאן

על "חי, צומח, דומם", של משה זונדר, הוצאת "כתר"

פורסם במוסף לספרות של "מעריב" במרץ 2011   המספר מאיר (מוקי), נולד ב-1965 וגדל בחולון למשפחת ניצולי שואה ובבניין גדוש שורדי שואה. עיקר הסיפור מתרחש בסוף שנות השבעים ומתמקד – לא בדיוק מתמקד, ועל כך מייד – ביחסי מוקי עם אמו טינקה, אחרי מות אביו מדום לב כשמוקי היה בן 12. הסיפור לא בדיוק מתמקד, [...]