הרהורים בעקבות קריאת "עד שיום אחד", של שמי זרחין ("כתר")

כאן מופיעה הרשימה

פרסם תגובה או השאר עקבות: טראקבק.

תגובות

  • ז'ניה   ביום פברואר 15, 2012 בשעה 4:20 PM

    מאמר מעניין מאוד, תודה.
    דווקא יש היום ספרות פילוסופית אבל לא כאן. בריאליזם יש את וולבק, פוסטר-וואלאס ואומרים שגם פרנזן (לא קראתי), ואם אתה מוכן לחטוא בז'אנרים שנחשבים נחותים, יש את ניל סטיבנסון, צ'יינה מיאיויל ולב גרוסמן במד"ב/פנטזיה. בעצם גם מורקמי בריאליזם הפנטסטי, אם כי הוא בעייתי מסיבות אחרות.

  • avivamishmari   ביום פברואר 16, 2012 בשעה 12:58 PM

    תודה על רשימה מצוינת. מבהירה גם דברים שכתבת בעבר על מורקמי אם אינני טועה.

  • avivamishmari   ביום פברואר 16, 2012 בשעה 12:58 PM

    אני רואה שמורקמי כבר מופיע בתגובה שמעלי :-) (הייתכן שגם על יהודית קציר כתבת ברוח דומה?)

  • אריק גלסנר   ביום פברואר 16, 2012 בשעה 3:08 PM

    תודה על תגובתך, אביבה.
    על יהודית קציר לא כתבתי ברוח דומה ולא זכור לי אם כתבתי בכלל.
    "סוגרים את הים", על כל פנים, הוא ספר מרשים ו"למאטיס יש את השמש בבטן" פחות מרשים. אבל מעורר עניין. ויש בו משפט גדול אחד שאני נזקק לו לעתים בהקשרים מסוימים: "לעולם אל תצפה לרחמים מאלה הראויים לרחמיך". משהו כזה.

כתיבת תגובה

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. Log Out / לשמור )

Twitter picture

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. Log Out / לשמור )

Facebook photo

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. Log Out / לשמור )

Connecting to %s

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 94 שכבר עוקבים אחריו