על הרומן הטוב ביותר של 2008 (עד כה)

הרומן הטוב ביותר של 2008 (עד כה; יש מתמודד אחד נוסף באופק) אינו בכלל "רומן". "קאמי וסארטר", של רונלד ארונסון (תרגום: רפי קינן), מגולל את פרשת יחסיהם האישיים, אהבתם ושנאתם, האישיות והרעיוניות, של שניים מהאישים הדגולים של המאה שחלפה (ומאחרוני האישים הגדולים הצרפתיים; שאחריהם בא המבול העכור, של אינטלקטואלי שנות ה – 60).   ארונסון אינו מכריע [...]

קצר ו(כמעט) לא מנומק

פינת ביקורות הספרים הקצרות באופן שערורייתי על ספרים שיצאו לאחרונה ויצא לי לקרוא בהם. כאן אני מסיר מעלי ברשותכם את הצורך המייגע – והמוצדק! – לנמק את חוות הדעת הביקורתית, נימוק עליו אני עמל בכתיבה פומבית יותר. ואפילו – מה שפסול, ובצדק, בכתיבה הפומבית - מחווה דיעה על ספרים שלא גמרתי לקוראם.   לרשימות קודמות של "קצר ו(כמעט) [...]

קצר ו(כמעט) לא מנומק

שוב, חוות דעת קצרה באופן מקומם ושערורייתי על ספרים שראו אור לאחרונה, מבציר הקריאה שלי בשבועות האחרונים. אני מרשה לעצמי, ברשותכם, להסיר מעלי כאן את הצורך המייגע – והמוצדק! – לנמק, נימוק עליו אני עמל בביקורות בעיתון.   "חיי שניים", של ויקראם סת. למרות שחברי הטוב ניר רצ'קובסקי כתב ביקורת מסוייגת ב"מעריב", אני התפעלתי למדי ובייחוד [...]

קצר ולא מנומק

רשימת ספרים שקראתי לאחרונה וגם שיצאו לאור לאחרונה וחוות דעת קצרה באופן שערורייתי עליהם: ג'.מ. קוטזי, "איש איטי" – רומן מתוחכם, לא מגיע לקרסוליים של "חרפה", אבל הבחירה להכניס את דמות הסופרת ליצירה הייתה האפשרות היחידה להציל את הרומן ולכן בבחירה לעשות זאת יש יופי אסתטי שנובע מההכרח.   ג'רארד דונובן, "ג'וליוס וינסום" – בהתחלה מרתיע, [...]