על ביקורת הספרות

על מבקרים וסופרים א'

כתיבת ביקורות היא ז'אנר אוטונומי עם לבטים משלו. יש כאלה שכותבים יפה אבל לא כותבים אמת. יש כאלה שההפך. יש כאלה שלא כותבים יפה ולא כותבים אמת. יש כאלה שעוד לא התפכחו מהתיאוריות שהולעטו בהם באוניברסיטאות שלנו ואצים רצים ליישמן על יצירות ספרות. יש כאלה שהאג'נדה המשעממת שלהם (גם אם החשובה, לפרקים; זה לא סותר) מונעת מהם לראות את היצירה כמו שהיא. יש כאלה שלא מפרידים בין טרנדים ודימויים הנוגעים לספרים ולסופרים לבין היצירה המבוקרת הקונקרטית. תעשיית הדימויים בספרות מורכבת וסבוכה: "הצעיר החתרן", "המבוגר שמדבר אל הצעירים", "כותבת רבי מכר שאין להתייחס אליה ברצינות" וכו'.

תחום הביקורת הוא ז'אנר פרוץ מבחינה אתית. אנחנו חיים במקום קטן. כולם מכירים את כולם ואם לא מכירים עוד יכירו. האפשרות לפגוש מבוּקר שלך בסמטה חשוכה או במקום עבודה מואר בניאון או מעבר לשולחן של נותן עבודה אינה לא סבירה. לשמור על יושרה – ולא על מראית עין של יושרה – קשה. ציבור הקוראים העירני ישפוט מה מידת היושרה של המבקר.

קשה בז'אנר שלנו להימנע מהטון הקפוץ, העצי, הסנוביסטי או הרציני עד אימה, התוקף אותנו לפרקים כשאנחנו ניגשים אחר כבוד לכתוב ביקורת. זו המחלה של מקצוענו ומעטים מחוסנים ממנה (וחסינותם באה לעתים על חשבון רצינות הביקורת). קשה לא לשעמם באותה מידה שקשה להשתחרר מאיזה רוח גדלוּת בעייתית שתוקפת אותנו כשאנחנו מאיישים את עמדת המבקר.

רבים שולחים ידם בכתיבת ביקורות. זה קל, כמובן, מלכתוב רומן. חלק מהחומרים שאנחנו מבקרים יכולים לבלבל אותנו; חלק מהחומרים מבולבלים בעצמם, לא נקיים, לא מספיק אינטיליגנטים ואילו הביקורת שלנו עליהם כה אינטיליגנטית, חדה, רחבת דעת. לכן כדאי להזכיר לעצמנו שהביקורת הטובה ביותר שנכתוב אינה שקולה לחוויה שספר גדול יכול להעניק. כניסה לעולם בדוי שנוגע בנימים העדינים של הנפש תמיד משמעותית יותר – לפחות בעיני המבקר כותב שורות אלה – מהטקסט הביקורתי השנון, המדויק, העמוק ביותר שנכתוב. לא בגלל הטענה הוולגרית והלא רצינית שכתיבת ביקורות היא ז'אנר טפילי, אלא בגלל שהיא ז'אנר אנליטי ולא חווייתי. הטקסטים הביקורתיים הגדולים והמסעירים ביותר שקראתי בחיי (ברנר על מנדלי מוכר ספרים, קורצווייל על ביאליק וטשרניחובסקי וכדומה) אינם מגיעים למקומות שיצירה גדולה נוגעת בהם.

כתיבת ביקורות היא ז'אנר אוטונומי שאפשר – הלוואי יהיה זה פעם בכוחנו! –  לעשות בו גדולות. אבל שהחומר הבינוני שאנחנו נתקלים בו לא יבלבל אותנו. כשניתקל ביצירה גדולה נרכין ראש בענווה.

על סופרים ומבקרים ב'

אבל יש אבל. ככל שאני קורא יותר גובר אצלי החשד שכשרון ספרותי הוא כמו חוש מוזיקלי. כלומר, כשרון עצמאי שאינו קשור בהכרח לכשרונות אחרים. סופרים טובים אינם העמוקים יותר שבינינו, אינם החכמים ביותר, אינם השולטים ביותר בשפה, ודאי שלא הידענים ביותר. יש להם את הקצב הנכון ואת היכולת לקחת את מידות העמקות והחוכמה  והשליטה בשפה המסוימות שיש להם ולהשתמש בהם כיאות למטרותיהם. לכן לא ייפלא שלפעמים פגישה ממשית עם סופר מאכזבת כל כך. אני מוכן אפילו להמר שהסיכוי שפגישה עם סופר תאכזב אותי גבוה מהסיכוי שפגישה עם מבקר תעשה זאת. מרסל רייך רניצקי, המבקר היהודי-גרמני הגדול, מתאר כמה פגישות מאכזבות כאלה באוטוביוגרפיה הנהדרת "החיים והספרות". איך, למשל, בפגישה עם הסופר האוסטרי החריף, תומאס ברנארד, חילץ ממנו המבקר רק כמה משפטים תפלים על כדורגל. חבר שמתעסק ביצירה טען שברנארד פשוט לא רצה לדבר עם רייך-רניצקי ודחה אותו בקש, אבל אני סבור שבהחלט ייתכן שברנארד – שוב, סופר גדול – אינו אדם מעניין. המחשבה הזו זעזעה אותי בהתחלה. דיסאנצ'נטמנט, קוראים לזה. אחר כך חשבתי שאולי יש בזה לקח למבקר: מה שעומד לניתוחו הוא הספר ולא הסופר.

רב המכר

אנחנו חיים בחברה ובתקופה שמעריצות הצלחה. קשה להשתחרר מעריצות ההערצה הזו שהופכת את ההצלחה לפֶטיש, כלומר לתופעה שאנחנו מייחסים לה איכויות שאינן בהכרח מצויות בה. מזכה הרבים יהיה מי שינתח עבורנו מקרי הצלחה באופן רציונלי, שיחדור מבעד לאווירה המיסטית שהיא עטופה בה (שינתח, למשל, את היסוד המקרי שיש בהצלחה ושהפֶטיש של ההצלחה משתדל לטשטש). אחד המנגנונים ה"טיפשיים" של ההצלחה, שיכול קצת לפכח אותנו, הוא זה המתומצת במשפט: אין דבר מצליח יותר מאשר הצלחה. על מנת להצליח "בגדול", דרוש לפעמים להצליח בקטן מאד, לבלוט מעט, ואז ברגע שסומנת כ"מצליח", או שהמוצר שלך סומן כ"מצליח", המנגנון פועל מאליו. בסופו של דבר ההישג שלך נראה מדהים, גדול, אבל במהותו הוא הישג קטן מאד.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: