כמה הערות על ספרות וטלביזיה, מעודכנות ואנכרוניזם

1. החלטת בג"ץ בעניינו של הנשיא קצב, הזכירה לי ראיון שערכה אילנה דיין לפני כחודש עם פרקליטו, אביגדור פלדמן. הראיון שקודם על ידי דיין כחסר-תקדים ושהוּלל אחר כך בביקורות הטלביזיה עד השמיים, ממחיש את המחיר החברתי הכבד של אובדן הרזולוציה והתחכום, בחברה שויתרה על הספרות היפה ועל נורמות גבוהות של ספרות. כי מה היה הראיון הזה כולו אם לא ספרות גרועה? אם לא קיטש וקלישאה? הרי אין דבר יותר קיטשי מפרקליט מיוסר שמודה שמקצועו הוא מקצוע השקר. הרי ההתייסרות הזו היא רק אקסטנציה של הנרקיסיזם ולא ויתור על האני. בבחינת: ראו איזה מורכב וטראגי אני, גם איש רב עוצמה וגם מתייסר על כך! פלדמן, שלזכותו ייאמר שהוא איש ספר, ניסה לרמוז לדיין על האירוניה שב"וידוי" "האמיץ" שלו, בכך שרמז שוידוי כזה כבר מצוי בספרות, אצל קאמי, אבל דיין לא נרמזה כי הרי יש לה ראיון "מרתק" ביד. המופע הקיטשי הזה (ואני לא מתייחס לפלדמן האדם או לפלדמן האיש בעל הזכויות, אלא לפלדמן-של-דיין, פלדמן של אותה חצי שעה) הוא אותו קיטש של המתנחלים שפונו מעזה (עם כל הסימפטיה שיש לי אליהם) והקיטש של השמאל הרדיקלי עם ראיית העולם המניכאית (מניכיאית?) והילדותית שלו של טובים ורעים מוחלטים. כל זה הוא פשוט ספרות גרועה במיטבה. 

כך משתרכת פסגת הטלביזיה – כך הרי רואה דיין את עצמה, והאמת, בצדק ביחס לשאר – הרחק אחרי הספרות הטובה. ואת המחיר של איבוד התבונה המתונה שקיימת בספרות אנחנו משלמים ונשלם.

2. כל התפיסה הזו של "מעודכנות" ויתרון-הערך של נקודת-התצפית של היום על פני זו של העבר בטעות יסודה. האינסטינקטים הראשוניים והקדמוניים שלנו הם בדרך כלל הנכונים. לפיכך, ספרות והגות המאה ה – 19 רלוונטיות פי אלף להבנת מצבו של האדם, יותר מכל ההגיגים וההוגגים העכשוויים. במאה ה – 19 התבררו כמה אמיתות מזעזעות על טבעו של האדם (דארווין, בעיקר, וכן מארקס). התגובות הראשוניות לחשיפות המזעזעות הללו, התגובות הראשוניות של המוחות הגדולים של המאה ה – 19 (דוסטוייבסקי, באלזאק, פלובר, ניטשה, טולסטוי, וובר ואחרים) "מעודכנות" וחשובות פי אלף מכל ההוגים הגמדיים של המחצית השנייה של המאה ה – 20. כן, חשובות אפילו מבודריאר וז'יז'ק.

3. יש פוסטמודרניסטיים שכופרים ב"קדמה" ובהתקדמות האנושית לכלל תכלית כלשהי. הכל טוב ויפה. אבל מדוע, אם כך, הם פוסלים גישות אחרות כ"אנכרוניסטיות"?

  

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • הגיגים והוגגים  ביום פברואר 28, 2008 בשעה 12:38 PM

    שומרים לך מקום של כבוד.
    אגב, במאה ה-19, אני חושב/ת, נשים לא הצביעו.

  • שפי  ביום פברואר 28, 2008 בשעה 1:13 PM

    דיין היא קריקטורה בשר-ודם, אבל בגלל שהיא כל-כך נחשבת ופופולרית זה לא מצחיק. מעניין, פעם כתבתי עליה משהו שהצבתי לו כמוטו ציטוט מקאמי:
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=3055586

    אהבתי במיוחד את המשפט "האינסטינקטים הראשוניים והקדמוניים שלנו הם בדרך כלל הנכונים". על זה כתב נסים אלוני "הספינקס בלע אותנו".

    יש אנכרוניזם ויש אנרכרוניזם:
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=6715421

  • תימורה  ביום פברואר 28, 2008 בשעה 2:27 PM

    מעניין ומחכים, ואני אומרת את זה כמי שנשבתה בקלות (שכרגע מביכה אותי מאוד) באותה מניפולציה של פלדמן ודיין. אז תודה על הזווית החדשה.

  • דרומי  ביום פברואר 28, 2008 בשעה 3:11 PM

    פוסטמודרניסט שאומר על גישה אחרת שהיא אנכרוניסטית הוא דביל.
    זה לא נורא – יש כאלה בכל מחנה.

  • אוסקר  ביום פברואר 28, 2008 בשעה 6:20 PM

    קיטש הוא מאפיין של יצירות רבות, מיוצרים כמו דאגלס סירק, ג'ף קונס וג'קי קולינס (כן, כולם אמריקאים, אבל אני מתייחס בביטול לביטולם תרומתם התרבותית של האמריקאים).
    הבעיה מתחילה כשהקיטש מוגש בתור הדבר עצמו, ללא האירוניה שמלווה אותו. אבל דווקא אז ניתנת האפשרות לעובר האורח (צופה/קורא) להעניק פרשנות ייחודית משלו בלי תיווך.
    זה אפשרי בעיקר במדיום הטלויזיוני או העיתונאי שם מוגשים דברים כ"סיפור אמיתי".

    ואם כבר נדרשים לענייני גבוהה ונמוכה, עדיפה עדכנות על פני מעודכנות.
    מעודכנות זו מין הטיה מדוברת מסורבלת למדי

    מקווה שהפעם אצליח להעתיק את הקוד הנכלולי הזה כהלכה, עם כל המבוכה שכרוכה בזה

  • יריב מ  ביום פברואר 28, 2008 בשעה 7:11 PM

    ניתוח מעניין מאוד, אם כי קצת מכוון אסתטיקה. לשפוט את "השמאל הרדיקלי" כמי שרואים רק טובים ורעים, זו ראייה של התבנית החיצונית. אני לא בטוח שזה להבין על מה מדובר כשמדובר בשמאל רדיקלי (וגם אם נקבל את ההתייחסות עליו בהכללה גורפת).

  • אריק גלסנר  ביום פברואר 29, 2008 בשעה 12:47 AM

    בימים הקרובים, לכשירווח, אשתדל להתייחס בפרטנות לכל תגובה ותגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: