על ספרות יהודית-אמריקאית ואמריקאית-אמריקאית ועל אמריקה

כיוון שיש לאחרונה דיבורים רבים על הדור הצעיר בספרות היהודית-אמריקאית, ריכזתי כאן מאמרים על ספרות יהודית-אמריקאית (וגם כמה על ספרות אמריקאית-אמריקאית), שכתבתי בשנים האחרונות בבימות שונות.

 

אומר מייד, שמלבד מייקל שייבון (ו"איגוד השוטרים הידיים" המצוין שלו), וממה שאני מכיר עד כה, אני לא מתפעל בינתיים מהספרות היהודית-אמריקאית הצעירה. לא מספרן-פויר, לא מהקובץ הקודם של נתן אנגלנדר (את החדש לא קראתי עדיין). בינתיים, ושוב עד כמה שקראתי, הסופרים היהודים-אמריקאיים הצעירים אינם מגיעים לקרסוליהם של בלו, מיילר, רות, מלמוד, מרדכי ריצ'לר (הקנדי) וג'וזף הלר (הסופר היהודי-אמריקאי הגדול מכולם, בעיניי, ולא, לא רק בגלל – אפילו לא בעיקר בגלל – "מלכוד 22"); דור הענקים שמי שרוצה לקרוא שרטוט מעניין של הבכרתם לגדולה אני מציע לו לקרוא את יצירת המופת של תומס וולף, סופר אמריקאי גדול ונורא בעצמו (לא להתבלבל עם טום וולף), "על הזמן והנהר", ספרו משנות השלושים, בו משורטטת דמותו של צעיר יהודי מהגר שבפנטיות כמעט גרוטסקית מתעקש לנכס לעצמו את אוצרות הרוח של התרבות האנגלית והאמריקאית.

 

וכיון שארצות הברית של אמריקה עומדת, אולי, אולי, בפני עידן לא-רחוק כל כך מהתמורה האדירה שהתחוללה בה ב – 1929, קיבצתי כאן כמה מאמרים וביקורות על האומה הגדולה, המלהיבה והחולה הזו.

 

ולמאמרים,

על סול בלו וקובץ הסיפורים הראשון בעברית של נתן אנגלנדר:

http://www.notes.co.il/arik/42101.asp

 

על ג'ונתן ספרן-פויר:

http://www.notes.co.il/arik/42102.asp

 

כמה המלצות על ספרות יהודית-אמריקאית ואמריקאית-אמריקאית:

http://www.notes.co.il/arik/42103.asp

 

על פיליפ רות (וגם על דונה טארט, בהזדמנות זו):

http://www.notes.co.il/arik/42104.asp

רק על פיליפ רות:

http://www.notes.co.il/arik/42120.asp

 

על קן דורנסטיין:

http://www.notes.co.il/arik/42106.asp

 

על קרטיס סיטנפלד ומליסה בנק:

http://www.notes.co.il/arik/42157.asp

 

על ג'וזף הלר (וגם על צ'ק קינדר, בהזדמנות זו):

http://www.notes.co.il/arik/42107.asp

 

על המינגוויי:

http://www.notes.co.il/arik/42108.asp

 

על פיצ'ג'ראלד:

http://www.notes.co.il/arik/42109.asp

 

על הנרי ד' תורו:

http://www.notes.co.il/arik/42110.asp

 

על מייקל קנינגהם ווולט ויטמן:

http://www.notes.co.il/arik/42121.asp

 

על סינקלר לואיס (ובהזדמנות זו, גם על קינגסלי איימיס ורוברטו בולניו):

http://www.notes.co.il/arik/42134.asp

 

על דון דלילו (וגם על אימרה קרטס, בהזדמנות זו):

http://www.notes.co.il/arik/42111.asp

 

על הסופר האמריקאי הצעיר (למחצה) ג'יי מקינרני, והצעיר (ממש) בנג'מין קאנקל:

http://www.notes.co.il/arik/42133.asp

 

לספר פרובוקטיבי ומרתק המנתח את אמריקה היום, "אחרי האימפריה" של עמנואל טוד:

http://www.notes.co.il/arik/42135.asp

 

ולסיום, על היצירה היהודית-אמריקאית החשובה של חמישית המאה האחרונה, "סיינפלד", שבינתיים לא איתרתי – בתקופה הזו בלבד! – יצירה ספרותית יהודית-אמריקאית שתשווה לה:

http://www.notes.co.il/arik/42105.asp

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דודי  On מרץ 17, 2008 at 6:21 PM

    "גלגול בפארק אבניו" (אנגלנדר) הראה כישרון ענק, לדעתי, אבל קצת יותר מדי דחף אותו לפנים. אני סקרן לקרוא את הרומן שלו.

    מה עם טוד חזק-לואי?

  • אריק גלסנר  On מרץ 17, 2008 at 10:25 PM

    תומאס וולף תורגם יפה בידי אהרון אמיר ז"ל, שאף העריך מאד את הסופר הזה, שמת בצעירותו (ב – 1938, כמדומני, והוא בן 38). "על הזמן והנהר" ו"הבט הביתה מלאך" הן היצירות הגדולות-פרוסטיאניות שלו. זו דוגמה יחידאית בעולם הסופר של גרפומן אמיתי שהוא גם סופר גדול.
    על טוד חזק- לואי כתבתי בעבר כאן: http://www.notes.co.il/arik/archive.asp?cat=2474
    סופר מבטיח אבל חלק מהסיפורים עדיין בוסריים.

  • קובי  On מרץ 18, 2008 at 12:04 PM

    תענוג גדול, רב שכבתי, לקרוא את הביקורות שלך. הניתוחים של מה שקראתי מעמיקים ורחבים, ההמלצות על מה שלא קראתי מרתקות, ובעיקר הטון שלך – האיזון בין אגו ואהבה, בין ידיעה רחבה לקריאה ראשונית. תודה
    נ.ב.אפרופו ספרות אמריקנית גדולה – האם כתבת על קורמק מקארתי? בעיני אולי הגדול בהם, וגם מסוכן למבקרים – כמעט אסור לכתוב על ספריו, כמו שאי אפשר ללכוד את יופיו האמיתי של קניון, או מפל, למשל

  • ערדי  On מרץ 18, 2008 at 6:01 PM

    המאמרים מרתקים, תודה.

    אגב, לא יהודי ולא אמריקני אבל ראיתי שהזכרת אותו פה ושם – מה דעתך על מרטין איימיס? נדמה לי שהוא לא מוכר כל כך בארץ, וחבל.

  • אריק גלסנר  On מרץ 19, 2008 at 12:06 AM

    תודה על תגובותיכם החמות.
    מרטין איימיס הוא, בעיניי, אחד מארבעת או חמשת הסופרים הפעילים, המוכרים לי, החשובים ביותר כיום. ואגב, הוא מעריץ גדול של ספרות אמריקאית ויצק מים על ידיו של סול בלו, שאף לימד את ספריו של איימיס בהרצאות שנשא
    לקובי, כתבתי באחת הרשימות ביקורת על "לא ארץ לזקנים". לדאבוני, לא התרשמתי מהרומן. ראיתי גם, כמדומני, שמבקר הספרות האנגלו-אמריקאי הבולט, ג'יימס ווד, גם תמה על מקומו של מקארתי בקאנון. אבל התרשמותי בנויה על רומן אחד, וגם עליה כמובן שניתן לחלוק'(:

  • דודי  On מרץ 19, 2008 at 4:26 PM

    "על הזמן והנהר", ספרו משנות השלושים, בו משורטטת דמותו של צעיר יהודי מהגר שבפנטיות כמעט גרוטסקית מתעקש לנכס לעצמו את אוצרות הרוח של התרבות האנגלית והאמריקאית.

    מעניין מה חשב אהרון אמיר כשתרגם את זה.

  • ערדי  On מרץ 19, 2008 at 5:17 PM

    אכן, איימיס מעריץ גדול של סול בלו. אולי יעניין אותך הקטע הבא – איימיס וכריסטופר היצ'נס מדברים על סול בלו, ויחסם ליהדות וישראל.

    [audio src="http://martinamisweb.com/commentary_files/ma+hitchens.mp3" /]

  • שירי  On מאי 16, 2016 at 2:13 PM

    הו, איזה מכרה זהב של מאמרים, בדיוק מה שהייתי צריכה לרגל ההתעניינות החדשה שלי בספרות אמריקאית. תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: