על החתרנים המדומים (קצר)

הם צעירים בני המעמד הבינוני-גבוה ואף הגבוה. מִין קומפלקס התבגרות בורגני מפונק – המופנה בעצם כלפי הוריהם בעלי העוצמה – בלוויית רגש אשמה עמום על אמידותם, מוּתמר אצלם למשנה פוליטית "רדיקלית" "סדורה" של שחור ולבן.

הם אוהבים לדבר על "הנכבה" ועל בתי הערבים ב – 48', או מוטב: להרחיק עדותם לראשיתה השרויה בערפל של הציונות, כדי שלא ישימו לב, עמיתיהם האזרחים, לדירות המרווחות, המוצקות והשקופות כעובדה, שקנו להם אבא ואמא הפרטיים מאד שלהם.

 

האינטלקטואלים ביניהם סבורים שהם נועזים – כמו סארטר בסוגיית אלג'יר! יפליגו אחדים בהערכתם העצמית – בעוד הם פועלים בתוך מילייה מבוסס, שארוג היטב-היטב בעיתון היחיד של האינטליגנציה הישראלית, ואינם מזכירים ולו בשמץ אינטלקטואלים אמיצים כמו ג'ורג' אורוול ואלבר קאמי, שהיו אמיצים בדיוק משום שפעלו נגד המילייה שלהם עצמם; האינטלקטואלים ביניהם סבורים שהם אמיצי לב – הם הרי מעטים מול רבים כל כך! – בעוד הם אלה שמנסים לשכנע אותנו, שהניצחון היהודי במלחמת העצמאות אינו מפתיע כלל ועיקר, כי למרות הנחיתות המספרית היישוב בארץ היה הרי מאורגן לאין ערוך מאויביו.

 

ועיתונאי צרפתי-יהודי חכם (שאת שמו, לצערי, שכחתי) אמר פעם: 68'?! את המהומות ב – 68' עשו בני הבורגנים המפונקים. אנחנו?! לנו לא היה זמן. היינו צריכים להתפרנס.  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מאשה  On מרץ 19, 2008 at 1:08 PM

    הרדיקליות של השבעים והמדושנים 🙂

  • מיקי  On מרץ 19, 2008 at 3:16 PM

    יפה כתבת. והכי מגוחכים הם אותם סטודנטים לאמנות שרואים עצמם כשמאלנים חתרנים ורדיקלים. נראה אותם מנסים להציע מיצג /מיצב בעד ארץ ישראל השלמה או משהו בסגנון. נראה אם תהיה גלריה אחת שתהיה מוכנה להציג דבר כזה.

  • יונתן  On מרץ 19, 2008 at 5:18 PM

    או של גדי טאוב?

  • עומר  On מרץ 19, 2008 at 5:24 PM

    הכל טוב ויפה, אבל ב-68 שבתו בצרפת 10 מיליון פועלים, והמשק כולו היה משותק למשך שבועות. גם אם (נניח) רק "בני הבורגנים המפונקים" עשו את המהומות, היו בסביבה הרבה מאוד פרולטרים (אמיתיים, אותנטיים, רק היום, לי זה עולה יותר), שממש לא היו עסוקים בלהתפרנס באותו זמן.

  • חן  On מרץ 19, 2008 at 5:51 PM

    אני מסכימה לגמרי עם מה שאתה אומר, הבעיה מתקיימת כשהחתרנות היא ניקוי מצפון/סמל סטטוס מסוג אחר.
    אבל, לו היית בן להורים שקונים דירות לילדיהם (אלא אם כן אתה כן…) היית מסרב לדירה או למימון לימודי אמנות או לחילופין לא חותר תחת?
    קיצור, זה לא כ"כ פשוט.

  • דודי  On מרץ 19, 2008 at 7:19 PM

    "אינטלקטואלים אמיצים כמו ג'ורג' אורוול ואלבר קאמי, שהיו אמיצים בדיוק משום שפעלו נגד המילייה שלהם עצמם"

    אולי אפשר אפילו להשמיט את "המילייה שלהם". אומץ מחשבתי נמדד ביכולת להעמיד למבחן את דעותיך שלך, עד כמה שזה אפשרי.

  • חני  On מרץ 19, 2008 at 7:25 PM

    תתפלא אבל יש גם כמה מבוגרים כאלה. אחד מהם, שהיכרתי באופן אישי, אך לא אנקוב בשמו, הוא בדיוק הטיפוס שתיארת: "אינטלקטואל חתרן" בורגני אמיד שהגדיל ועשה קריירה בינלאומית מהשמאלניות הרדיקאלית שלו, כי בחו"ל, ובמיוחד בחוגים מסויימים במערב אירופה, זה עושה עוד הרבה יותר רושם. מאפיין נוסף שהיה לו: סלידה מהדת היהודית, אבל הוא נהג לחגוג עם המוסלמים את חגיהם. אם זה לא היה עצוב, זה היה יכול להיות מצחיק.

  • אריק גלסנר  On מרץ 19, 2008 at 8:58 PM

    תודה על התגובות.
    ליונתן – אריק.
    לעומר – תודה על הדיוק ההיסטורי החשוב (בלי אירוניה). אני מניח שהעיתונאי שציטטתי התייחס לאגף מסוים באירועי 68.
    לחן, זה באמת לא פשוט. מסכים. אני גם לא נגד עשירים כעשירים. אני נגד מעמידי פנים. וכן, אני חושב שחלוקת הטובין בחברה הישראלית היא מעוותת ותעלה לכולנו כחברה ביוקר רב בעתיד. אין לנו את הפריבילגיה להיות חברה משוסעת-מעמדית. וכן – צריך להתחיל סוף סוף לדבר בשפה מעמדית כמו במתוקנות שבאומות (אנגליה).
    לחני, תודה על האינפורמציה. אני בקי מעט יותר בשכבת הגיל שלי. (וגם כן כבר לא כ"כ צעיר…(:

  • עומר  On מרץ 20, 2008 at 11:27 AM

    אריק –
    יכול להיות שהיה איזשהו "אגף" באירועי 68 שלגביו האמירה של העיתונאי המצוטט רלוונטית. אבל האמירה שלו מעצבנת אותי במיוחד בגלל ש-68 הוא דוגמא יפה ונדירה לשיתוף פעולה בין "סטודנטים מפונקים" ל"פועלים קשי יום" (והמרכאות כאן בגלל שברור שגם אלו וגם אלו הם דימויים שבהכרח מרדדים את המציאות המורכבת של הא/נשים שמאחוריהם).
    נדמה לי שאתה לוקח את העובדה המובנת מאליה שלאנשים שמחשבה או פעולה פוליטית היא בדרך כלל פריבילגיה של א/נשים שאינם כורעים תחת נטל הפרנסה, ומסיק מהעובדה הזו שמחשבות על מהפכה הן בהכרח שיגיון של ילדים בורגנים.

  • אריק גלסנר  On מרץ 20, 2008 at 1:57 PM

    זו ממש לא הייתה כוונתי, וייתכן שהייתי צריך לדייק יותר בגוף הדברים. אני מתרעם על "רדיקליים" שמסבים את מאמציהם לסכסוך הישראלי-פלשתיני על חשבון חלוקת ההון בחברה הישראלית. אני בהחלט סבור שיש כאן מטעמה של "תודעה כוזבת" קלאסית (וסליחה על הביטוי). כבודו של הסכסוך במקומו מונח, ואני לא מתכחש לעוולות הישראליות (וגם לא לרצחנות הפלשתינית!), אבל יש לי הרושם שבגין נסיבות היסטוריות מקומיות-ישראליות, שלא כאן המקום וגו', מה שמכונה "שמאל" בארץ ו"שמאל רדיקלי" בכלל זה ממעט לעסוק בעניינים מעמדיים קלאסים ומעדיף להרחיק עדותו לענייני הסכסוך.

  • מאיה  On מרץ 20, 2008 at 2:33 PM

    אני רוצה להצטרף לעומר ולהוסיף שאני עצמי שאין לי גרוש על הזרת מוצאת שאני שמאלנית מאוד קיצונית על פי ההגדרות יעני שעשית כאן.
    בנוסף, ראוי לציון ולזכור את שיתוף הפעולה בין חברי מצפן הסטודנטים ובין הפנתרים השחורים, אז אז כשגולדה אמרה ש"הם לא נחמדים", כרגע היסטורי חשוב של מאבק וסולידריות בין הכאילו בורגנים – כאילו, כי מאיפה לנו להיות בטוחים שכל סטודנט הוא בהכרח בורגני מסודר ומבוסס – ובין קשי יום ופועלים עשוקים; אבל הם לא כל כך הצליחו לצערנו.

    (אגב, וסליחה על הקטנוניות אבל זה נראה לי די חשוב: "מן קומפלקס התבגרות…" צריך להיות "מין קומפלקס", ולא אחרת, אם הכוונה לסוג, זן וכו' לא ניתן לכתוב את המין בלי יוד, משום שאז המן אינו מין והמשמעות שונה ונטולת מין 🙂 ושוב התנצלות אבל זה פשוט קפץ לי לעין)

    חג פורים שמח

  • אריק גלסנר  On מרץ 20, 2008 at 4:26 PM

    יתוקן מייד.
    חג שמח!
    (בלי להכליל, כי לפעמים יש חגים לא שמחים…)
    (:

  • בועז  On מרץ 20, 2008 at 5:12 PM

    האם הכוונה לאינטלקטואל האמיץ ג'ורג' אורוול, ששימש בשעתו גם כמודיע עבור מחלקת המחקר של משרד החוץ הבריטי, כאשר העביר אליהם רשימות של חבריו וחבריו לשעבר שנחשדו בעיניו כקומוניסטים-בסתר? מלשן, כמו שאומרים?

    אלו עובדות ידועות שנחשפו לפני למעלה מעשר שנים. האם לכך אתה מתכוון ב"פעלו נגד המילייה שלהם עצמם"?

    http://www.netcharles.com/orwell/articles/col-informer.htm

    ובכלל, פוסט צדקני ומוזר.

  • הצועד בנעליו  On מרץ 20, 2008 at 5:40 PM

    ומשם הם רודפים בלי הפסק את בעלי פרופיל 21 ומסיתים נגדם בכל במה אפשרית. יש גם הרבה בעלי פרופיל 21 שהשב"כ תפר להם תיק.

    ה`פרופיל 21` הוא שיטה נאצו-ספרטנית וחייב לעבור מן העולם!

    אני ועוד רבים וטובים שקיבלו פרופיל 21 טוענים כבר הרבה זמן על המהות והכוונה האמיתיות שמסתתרות מאחורי ההתווייה שאתם מתווים אנשים ב"פרופיל 21".

    השמאל הוא לא "פוסט-ציוני" כמו שהוא מנושל מן הציונות בעשורים האחרונים, מקבל פרופיל 21 מן המדינה שציונותה נקבעת כיום עפ"י המודל ששותפים לו המתנחלים והגנרלים (זוכרים? הרצל כתב "הצבא לקסרקטינים"). מה שנכון הוא שעם ציונות כזאת, שאליה הצטרפה הכלכלה הביביאנית (המומשכת גם ע"י ה"ממשלה החברתית" שחלק ממטרות המלחמה הזאת הוא לשמור על 'הישגיה'), מי שלא שכח להיות שמאלני, לא רוצה להזדהות.

    דרך אגב, שיטת ה'טיפול' בפרופילניקים אומצה כנראה ע"י נתניהו לטיפול במובטלים ובחלשים כלכלית: האשמתם א-פריורית במצבם, ומי שעוד מסתכל על פרופיל 21 כסטיגמה, מן הסתם גם יש סיכוי שהוא נמנה עם תומכיו הנלהבים של ביבי.

    המלחמה מתחילה, לגבי יהודים לפחות, באותו היום בו מתווים עליהם את הסטיגמה של ה"21", ואחר כך, במהלך חייהם, נלחמת בהם המערכת באמצעות `מתנדבים` כביכול הנמצאים בכל מקום כדי להכשיל את דרכם.

    יש הרבה בעלי פרופיל 21 שאם הם היו מנהיגים את החברה, היא היתה נראית יותר טוב מכפי שהיא נראית כעת, שמנהיגיה הם אותם הפסיכופתים שנותנים להם פרופיל 21 ועוד שולחים את כלביהם לכתוב כאן תגובות נגדם, מן הסתם כדי לטשטש את עקבות הפשע שנעשה באמצעות השלכת עוד רפש על הקורבנות.

  • אור ברקת  On מרץ 20, 2008 at 6:26 PM

    מה הגבול העליון של כמות הנכסים שאסור לי לעבור אם ברצוני להיות חתרני?

    וברצינות, נכון שההפרדה בין שמאל "מדיני" לשמאל כלכלי-חברתי היא שגוייה מיסודה, אבל מכאן עד להוקיע שמאלנים בורגנים כצבועים עוד רחוקה הדרך.

    הדרך הכי קלה לכבות אקטיביזם היא להצביע על אזורים בהם האקטיביסט אינו פועל. מה אתה מתייחס רק לכיבוש, ראה את הפערים הכלכליים! מה אתה מוחה כנגד חוקי צנזורה, האם אין כאן כיבוש?

  • דודי  On מרץ 20, 2008 at 7:06 PM

    אורוול העביר ללשכה של משרד החוץ שעסקה בתעמולת-נגד אנטי-סובייטית שמות של אמנים, סופרים ועיתונאים שלדעתו היו מדי שטופים בהערצה עיוורת לברית המועצות מכדי לשתף פעולה.

    איש מהאנשים ברשימה לא ניזוק כתוצאה מהכללתו בה. כולם המשיכו לפעול וליצור (לכן אסוסיאציות לימי מקרתי יהיו מטעות) וכל השלכת הרשימה הייתה שלא פנו אליהם מהממשלה כדי ליצור תעמולה אנטי-סובייטית.

    ב-1949 היה מקום לחשש מפני השתלטות של ברית המועצות על מדינות מערביות, ובהן בריטניה, בין היתר בגלל השפעתם של אנשי רוח שטחו עיניהם מלראות את המרחק שבין החזון היפה לבין מימושו בנוסח סטלין. אורוול נלחם בגישה הזו, שהייתה אופיינית למילייה שלו, וזה אכן דרש אומץ. גם העברת השמות היא חלק מזה.

  • בועז  On מרץ 20, 2008 at 9:50 PM

    האם אתה מתלוצץ? האמת שאני די המום מהנסיון להגן כאן על פעולת ההלשנה/בגידה של אורוול באחדים מחבריו (לשעבר ולא לשעבר) לדרך, אבל בכל זאת:

    1) אורוול העביר למחלקת המחקר של משרד החוץ, שהיתה אמונה גם על הפרופוגנדה האנטי-סובייטית, רשימה "שחורה" שבה נכללו רבים מחבריו לשעבר לדרך. הוא העביר רשימה זאת באופן חשאי ושלא בידיעת הרשומים בה. ההשלכות של העברת הרשימה לאותה מחלקה עשויות היו להיות רבות ומגוונות, ואורוול ודאי שלא יכול היה לדעת את כולן, וודאי ו-ודאי שלא היה מוטרד מהשלכות אלו. כמובן שעל פניו הסיבה היתה סימון האנשים שלא יכולים לשמש כותבי פרופוגנדה אנטי-סובייטית מוצלחים, משום שהם קומוניסטים בסתר (בסתר!). אבל צריך להיות נאיבי מאוד (שלא לומר אדיוט) על מנת לחשוב שזאת משמעותה היחידה של העברת הרשימה.

    2) אין לי, ואני בטוח שגם לא לך, די מידע כדי לשפוט כמה בדיוק מהמופיעים ברשימה אמנם נפגעו, ובאיזו צורה. ושוב, בזמן אמת לא היתה לאורוול שום דרך להעריך זאת מראש, וברור למדי כי הדבר לא הטריד אותו במיוחד. יש להניח כי גם לא היה מתרגש במיוחד אם מישהו מהמופיעים ברשימה היה נפגע מאוד.

    3) תודה על הסיכום ההיסטורי בנוגע למצב העניינים ב-1949. יפה שאתה סבור שהעברת השמות היתה תרומתו של האינטלקטואל אורוול למלחמת הקודש של מדינות המערב ב"מימוש החזון נוסח סטלין", וכמו כן שאף נדרש לו אומץ לשם כך. אכן, מכל מלשן ובוגד נדרש סוג של אומץ.

    4) בכל מקרה, אין לי ספק שה"אומץ" שעליו אתה מדבר, ושבשמו אתה מנסה להגן על אורוול, וה"אומץ" שאליו התכוון אריק גלסנר בפוסט שלו, הם שני דברים שונים מאוד, אבל לא לי לשפוט.

  • אריק גלסנר  On מרץ 21, 2008 at 2:50 AM

    אני מתפעל מהלהט.
    ראשית, אין העובדה – המביכה, נכון – שהתגלתה ב – 1996, שאורוול העביר רשימה של אנשים שההמליץ לא להשתמש בהם לצורכי תעמולה – וגם ההסתייגות הזו, שדודי העיר עליה חשובה! – מבטלת את משמעותה של משנתו.
    דוסטוייבסקי היה אנטישמי. כך, להבדיל מאלף סיבות, היה סלין. טולסטוי היה בעל נוראי.המינגוויי היה חבר בוגדני וכו' וכו'.
    זה אינו גורע מהאומץ המופלג שהפגינו בנסיבות אחרות ומחשיבות מורשתם.
    ויותר לעניין: אורוול העביר רשימה בדמוקרטיה ליברלית, שבה תוצאותיה אינן גזר דין מוות או מאשר בעבודת פרך – אז נא להיכנס לפרופורציות.

    אינני יודע איזו רוח נבואה נזרקה בך שאתה יודע למה כיוונתי במילה "אומץ". אחזור ואומר את תפיסתי: הפניית כל מאמצי השמאל ל"סכסוך", משרתת את המעמד השולט בישראל, מבחינה כלכלית. כי "הסכסוך" ממאן להיפטר – לא רק בגיננו! – ואו אז אפשר לדחות את תיקון החברה לקץ הימים.
    בישראל אין שמאל חברתי, ויש גם יש שמאל מדיני. העובדה הזו אומרת דורשני ודורשת ניתוח. ההסבר שלי בקליפת אגוז: את ישראל הקימה אליטה סוציאליסטית – תופעה יחידאית כמעט בתולדות האומות – משהאליטה הזו התבססה, היא הפנתה את משאביה ל"שמאל" מדיני, מתוך מודעות ואי מודעות, לכך שתוסט תשומת הלב מהנעשה בחברה הישראלית פנימה.
    ושוב, ישנם אקטיביסטים טהורי נפש ואינטלקטואלים שמאלים ושמאליים-רדיקליים אותנטים שאני מוריד את כובעי בפניהם – גם אם לא מסכים עם דרכם – אבל בהחלט יש תופעה של אינטלקטואלי-שמנת שאוהבים לבוסס בסבל הפלסטיני – שפתרונו אינו נראה באופק, וטוב להם בכך – על מנת לא להתעסק בענייני שפיר ושליה של החברה הישראלית.

  • mאיה  On מרץ 21, 2008 at 3:27 PM

    (זו אני מאיה, ראיתי שיש עוד אחת תחת השם מאיה שמגיבה פה ברשימות אז שניתי קצת)

    אין בארץ שמאל חברתי כלכלי סוציאליסטי ממש, זה נכון. זה עצוב ומחורבן. מאוד קיוויתי ועוד הרבה כמוני שעמיר פרץ ינהיג שמאל כזה, אבל הוא איכזב.

    מעבר לזה כמו שכתבתי קודם, ההכללות על שמאל בורגני בשמנת שמתבוסס בסבל הפלסטיני- ההכללה הלא נחמדה הזאת מיותרת לדעתי ולא תורמת כלום לכלום. היא רק מחזקת את הימין. הרעיון הוא לשאוף לסולידריות חברתית ואחדות בשמאל, שיש לו גם ככה נטיה להתפצלות. בשביל מה זה טוב? הימין מתחזק כל הזמן. למרות הדיבורים על כך שהוא "אימץ" לעצמו סיסמאות שמאלניות על "שתי מדינות…" וכל
    הבולשיט. הימין נשאר ימין, אפילו שהוא מכנה את עצמו "מרכז". לכן השמאל צריך להיות מאוחד ודומיננטי.

  • דודי  On מרץ 23, 2008 at 12:07 AM

    איש מן האנשים ברשימה (בהם ג'ורג' ברנרד שואו, צ'רלי צ'פלין, סטפן ספנדר), לא נאסר ולא נפגע. כולם היו אנשי שמאל ורובם היו אוהדי הקומוניזם בגלוי. חלקם היו גם חברים ידועים במפלגה הקומוניסטית.

    מעשה העברת הרשימה כשלעצמו אינו בהכרח מעשה אמיץ במיוחד, אפשר גם לראות אותו כשגיאה, אבל הוא לא גורע מן האומץ של אורוול ומנכונותו להקריב למען הדבר שהוא מאמין בו.

    >>>ברור למדי כי הדבר לא הטריד אותו במיוחד. יש להניח כי גם לא היה מתרגש במיוחד אם מישהו מהמופיעים ברשימה היה נפגע מאוד.

    זה לא ברור בכלל. אין שום סיבה לחשוב כך.

  • חן  On מרץ 23, 2008 at 11:54 PM

    למאיה
    את יכולה להסביר ביתר פירוט את עניין ה"מין/מן" ?

  • פלאי גרייצר  On מרץ 31, 2008 at 4:14 AM

    פשוט נורא.

  • ׳”׳ž׳“׳¨׳™׳š ׳œ׳¦׳¨׳›׳Ÿ  On אפריל 5, 2008 at 11:29 AM

    ׳”׳¨׳‘׳” ׳ž׳׳“ ׳×׳’׳•׳‘׳•׳× ׳ ׳›׳×׳‘׳•׳× ׳₪׳” ׳×׳—׳× ׳”׳›׳™׳ ׳•׳™ "׳”׳¦׳•׳¢׳“ ׳‘׳ ׳¢׳œ׳™׳•".
    ׳¨׳•׳‘׳Ÿ ׳×׳’׳•׳‘׳•׳× ׳ž׳–׳•׳™׳™׳₪׳•׳×, ׳©׳ž׳˜׳¨׳×׳Ÿ ׳œ׳”׳›׳₪׳™׳© ׳ž׳’׳™׳‘ ׳•׳‘׳œ׳•׳’׳¨ ׳‘׳¢׳œ ׳›׳™׳ ׳•׳™ ׳–׳”, ׳•׳“׳¨׳š ׳›׳š ׳’׳ ׳׳× ׳›׳œ׳œ ׳ž׳•׳©׳ž׳˜׳™ ׳¦׳”"׳œ ׳©"׳”׳¦׳•׳¢׳“" ׳ž׳“׳‘׳¨ ׳‘׳©׳ž׳.
    ׳›׳“׳™ ׳©׳œ׳ ׳×׳₪׳œ׳• ׳‘׳₪׳— ׳•׳×׳¢׳ ׳• ׳œ"׳¦׳•׳¢׳“" ׳”׳ž׳–׳•׳™׳™׳£, ׳”׳ ׳” ׳ž׳“׳¨׳™׳š ׳©׳™׳ž׳•׳©׳™ ׳œ׳˜׳™׳¨׳•׳ ׳™׳ ׳׳™׳š ׳œ׳”׳‘׳“׳™׳œ ׳‘׳™׳ ׳• ׳œ׳‘׳™׳Ÿ ׳”׳¦׳•׳¢׳“ ׳‘׳ ׳¢׳œ׳™׳• ׳”׳׳ž׳™׳×׳™.

    ׳. ׳¨׳§ ׳”׳¦׳•׳¢׳“ ׳”׳ž׳–׳•׳™׳™׳£ ׳ž׳§׳©׳¨ ׳›׳œ ׳ ׳•׳©׳ ׳©׳‘׳¢׳•׳œ׳ ׳œ׳₪׳¨׳•׳₪׳™׳œ 21, ׳’׳ ׳׳ ׳–׳” ׳œ׳ ׳œ׳¢׳ ׳™׳™׳Ÿ. ׳”׳¦׳•׳¢׳“ ׳”׳׳ž׳™׳×׳™ ׳›׳•׳×׳‘ ׳¢׳œ ׳ž׳•׳©׳ž׳˜׳™׳, ׳¨׳§ ׳׳ ׳–׳” ׳§׳©׳•׳¨ ׳œ׳¢׳ ׳™׳™׳Ÿ.

    ׳‘. ׳§׳™׳©׳•׳¨׳™׳• ׳©׳œ ׳”׳ž׳–׳•׳™׳™׳£ ׳ ׳¢׳©׳™׳ ׳‘׳“"׳› ׳‘׳¦׳•׳¨׳” ׳ž׳•׳₪׳¨׳›׳× ׳•׳—׳¡׳¨׳× ׳”׳’׳™׳•׳Ÿ.

    ׳’. ׳”׳ž׳–׳•׳™׳™׳£ ׳ž׳¨׳‘׳” ׳œ׳—׳–׳•׳¨ ׳¢׳œ ׳¢׳¦׳ž׳• ׳•׳œ׳¢׳©׳•׳× ׳§׳•׳₪׳™-׳₪׳™׳™׳¡׳˜ ׳©׳œ ׳׳•׳×׳ ׳§׳˜׳¢׳™׳ ׳ž׳•׳¢׳×׳§׳™׳, ׳•׳›׳œ ׳“׳‘׳¨ ׳©׳œ׳• ׳©׳§׳¨׳׳×׳, ׳™׳© ׳¡׳™׳›׳•׳™ ׳©׳§׳¨׳׳×׳ ׳•׳×׳§׳¨׳׳• ׳‘׳ž׳§׳•׳ ׳׳—׳¨. ׳×׳’׳•׳‘׳” ׳©׳œ ׳”׳¦׳•׳¢׳“ ׳”׳׳ž׳™׳×׳™ – ׳׳×׳ ׳§׳•׳¨׳׳™׳ ׳₪׳¢׳ ׳¨׳׳©׳•׳ ׳”.

    ׳“. ׳”׳¦׳•׳¢׳“ ׳”׳׳ž׳™׳×׳™ ׳ž׳¦׳¨׳£ ׳׳™׳ž׳™׳™׳œ ׳•׳¡׳™׳ž׳ ׳™׳ ׳ ׳•׳¡׳₪׳™׳ ׳›׳“׳™ ׳œ׳”׳¦׳‘׳™׳¢ ׳¢׳œ ׳›׳š ׳©׳”׳•׳ ׳”׳ž׳§׳•׳¨׳™.

    ׳”. ׳×׳’׳•׳‘׳•׳× ׳”׳–׳™׳™׳₪׳Ÿ, ׳›׳₪׳™ ׳©׳”׳Ÿ ׳›׳×׳•׳‘׳•׳× ׳•׳‘׳ ׳•׳™׳•׳×, ׳™׳•׳¦׳¨׳•׳× ׳ž׳¦׳’-׳©׳•׳ ׳•׳×׳“׳ž׳™׳× ׳©׳œ "׳”׳¦׳•׳¢׳“ ׳‘׳ ׳¢׳œ׳™׳•" ׳›׳‘׳¢׳œ ׳‘׳¢׳™׳•׳× ׳ ׳₪׳©׳™׳•׳× ׳§׳©׳•׳×. ׳›׳ž׳•׳‘׳Ÿ ׳©׳›׳œ ׳–׳” ׳ ׳¢׳©׳” ׳›׳“׳™ ׳œ׳”׳›׳₪׳™׳© ׳׳× ׳©׳ ׳”׳¦׳•׳¢׳“ ׳•׳׳× ׳©׳ž׳ ׳©׳œ ׳”׳ž׳•׳©׳ž׳˜׳™׳ ׳׳•׳×׳ ׳ž׳™׳™׳¦׳’ ׳”׳¦׳•׳¢׳“ ׳‘׳‘׳œ׳•׳’ ׳©׳œ׳•, ׳•׳‘׳“׳¨׳š ׳–׳• ׳œ׳¡׳×׳•׳ ׳׳× ׳₪׳™׳” ׳©׳œ ׳׳•׳›׳œ׳•׳¡׳™׳” ׳©׳œ׳ž׳”. ׳œ׳ ׳ž׳Ÿ ׳”׳ ׳ž׳ ׳¢, ׳׳’׳‘, ׳©׳ž׳¢׳©׳™׳ ׳׳œ׳” ׳‘׳ž׳§׳¨׳” ׳׳›׳Ÿ ׳ž׳›׳•׳•׳ ׳™׳ ׳¢"׳™ ׳”׳©׳‘"׳›.

  • המדריך לצרכן  On אפריל 5, 2008 at 11:33 AM

    הרבה מאד תגובות נכתבות פה תחת הכינוי "הצועד בנעליו".
    רובן תגובות מזוייפות, שמטרתן להכפיש מגיב ובלוגר בעל כינוי זה, ובתוך כך גם את כלל מושמטי צה"ל ש"הצועד" המקורי מייצג.

    הנה מדריך שימושי לטירונים, איך להבדיל בינו לבין הצועד בנעליו האמיתי לבין המזוייף.

    א. רק הצועד המזוייף מקשר כל נושא שבעולם לפרופיל 21, גם אם זה לא לעניין. הצועד האמיתי כותב על מושמטים, רק אם זה קשור לעניין.

    ב. קישוריו של המזוייף נעשים בד"כ בצורה מופרכת וחסרת הגיון.

    ג. המזוייף מרבה לחזור על עצמו ולעשות קופי-פייסט של אותם קטעים מועתקים, וכל דבר שלו שקראתם, יש סיכוי שקראתם ותקראו במקום אחר. תגובה של הצועד האמיתי – אתם קוראים פעם ראשונה.

    ד. הצועד האמיתי מצרף אימייל וסימנים נוספים כדי להצביע על כך שהוא המקורי.

    ה. תגובות הזייפן, כפי שהן כתובות ובנויות, יוצרות מצג-שוא ותדמית של "הצועד בנעליו" כבעל בעיות נפשיות קשות. כמובן שכל זה נעשה כדי להכפיש את שם הצועד ואת שמם של המושמטים אותם מייצג הצועד בבלוג שלו, ובדרך זו לסתום את פיה של אוכלוסייה שלמה.
    לא מן הנמנע, אגב, שמעשי זיוף אלה אכן נעשים בהוראת גורמים בשב"כ או 'בטחון המדינה' שכידוע אינם בוחלים בשקר וזיוף (כמו גם בהשמטת אנשים) כאמצעי לסתימת פה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: