קצרים (וחלקם רעילים במתינות)

1. ברשת "צומת ספרים" ישנה מדיניות שיווקית נמרצת המכונה "ספר החודש". כל מוכר העומד בצומת (חנות הספרים, הכוונה), ומשדל את הקונה לקנות את "ספר החודש", מקבל 10 ש"ח בונוס על כל ספר. שכר פועל העומד ב"צומת ספרים" עומד על 20 ש"ח בשעה. כלומר, הבונוס על מציצ…סליחה, מציאת קונה הוא כ – 50 אחוז משכרו לשעה (!).

"ספר החודש" החודש, כך נאמר לי, הוא "מלכים ג'" של יוכי ברנדס. כך נוצרים רבי-מכר בקרב עם-הספר.

 

2. "שרב!" צועקת התקשורת (כך התריעה אתמול על היום). ובחורף: "סערה!". כך אנחנו מטולטלים מלאי חרדה, חשדנים כלפי הטבע, כלפי החיים, על ידי כלי התקשורת, ידידיו רבי העוצמה של האדם. האינטרס שלהם: שנדאג תמיד להתעדכן אצלם באסונות המתרגשים לבוא עלינו דבר יום ביומו, כמעשים שבכל יום. 

– ואני נהניתי היום מיום אביבי תל אביבי מופז.

(דרור בורשטיין כתב יפה על ההלחצה המובנית הזו של התקשורת באחד הפוסטים בבלוגו בשבועות האחרונים בהקשר אחר).

 

3. ערוץ 10 עשה לו מנהג בימים האחרונים. לפני לונדון וקירשנבאום מציג הערוץ פרומו ארוך, ארוך (קרוב לחמש דקות, כמדומני), וולגרי, וולגרי, לסדרה שלו "חמישה גברים וחתונה" (או שזה ארבעה ולוויה? לא, לא יכול להיות…זה הרי לא מקורי!).

ככל שהטלוויזיה נואשת יותר, בלחץ התחרות, בלחץ דליפת הצופים לאינטרנט, היא נהיית בהמית יותר ויותר. אבל, יש נקודת אור! יש דבר מה יפה, מחמם לב, אפילו מרגש, בלראות את המדיום הזה מתפתל כך, זועק לתשומת לב, יורה בהיסטריה לכל עבר, גוסס בייסורים.

 

4.  גלית גוטמן, שמעתי, הצטלמה ב"עירום" לאחד מכתבי העת העבים ובהם אותם מאמרים מקיפים, רבי עניין, המלוּוים בתמונות מאלפות-בּינה, העוסקים בסוגיות השעה של התרבות הממוסחרת.

"עירום" הוא כמובן ביטוי שקרי, מין שקר מוסכם כבר. "עירום" הוא מיטונימיה של עירום, "עירום" ללא שלוש נקודות… 

 

5. מי שצפה ברביב דרוקר המפוכח מדבר על ביקורו של ג'ימי קרטר זכה לראות כתב ישראלי אינטליגנטי ברגעיו היפים.

 

6. יצא לי לראות את "אני לא שם" של טוד היינס על בוב דילן. סרט מצוין. מומלץ בדי.וי.די. דילן, האינדיבידואל שמסרב לקיטלוג, גם לקיטלוגו כאחד מ"הטובים". דילן שנטש את ה"פולק", למרות שה"פולק" נחשב למוזיקה של השמאל הנאור והמודע, ופנה לרוקנרול, והואשם בבגידה, בהתמסחרות, אבל לא נרתע מללכת בדרכו. דווקא מהאוטוביוגרפיה של דילן לא התרשמתי. כלומר, מדילן הסופר.

 

7. פועלים ערבים-ישראלים משפצים את ביתו של חברי. "אם הייתי גר כאן בתל אביב, עם כל הנשים האלה, הבגדים, בלי הבגדים, הייתי משתגע", אמר הפועל לחברי. "אני לא יודע איך אתם חיים, באמת. לא מבין". אורח לרגע רואה כל פגע?!

 

8. מגזין "טיימאאוט" בחר את האנשים המצליחים ביותר בת"א עד גיל 30. הרשימות המדרבנות בקוראיהן הללו הן חלק מרוח-התקופה במובן הרחב (בדומה לשימוש הקפיטליסטי בסקס כמדרבן; ואין לי שום דבר נגד סקס לגופו, חלילה, כמה מחברי הטובים הם אביזרי-מין!). הן נועדו לדרבן את קוראיהן להתחרות ולחתור, להצטער ולייצר, או לכל הפחות לצרוך (כנחמה על כך שלא נכללו ברשימה), לא לשקוט על השמרים, לא להירגע, לא לא-לאכול את הלב. לא לחיות.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חן  On אפריל 22, 2008 at 8:31 PM

    רביב דרוקר???
    בד"כ אנחנו דווקא מסכימים
    🙂

  • חני  On אפריל 22, 2008 at 9:13 PM

    את הרשימות של דויד פרץ מכאן, מ"רשימות" על "אני לא שם".
    לא הצלחתי לשלוח את התגובה עם כתובת הרשימות. אני הגעתי אליהן דרך ארכיון האתר שלו- ינואר 2008.
    ולגבי שאר הסעיפים-:) שוב הבנתי למה אני משתדלת להמעיט בצפייה בטלוויזייה.
    חוץ מ-7 -את רביב דרוקר באייטם הנ"ל לא ראיתי.

  • אריק גלסנר  On אפריל 22, 2008 at 9:29 PM

    חן – כן, אני אומר 'כשמגיע מגיע', זה מה שאני אומר. כלומר, ככה, אם מגיע למישהו, תאמר, בן אדם! לא ככה? מה, לא ככה? לא, באמת, לא ככה? אז מה? לא תאמר? ככה תפרגן?
    (:
    לחני, תודה אחפש את הרשימה.

  • שי פסבדונים  On אפריל 22, 2008 at 9:30 PM

    ראיתי את דוד
    הופתעתי מערוץ 10 ופחות מרביב
    טלוויזיה מסחרית בע"ד דיאלוג עם חמאס?
    יפה יפה.
    איפה הם ואיפה הגדה השמאלית.

  • יוסי  On אפריל 22, 2008 at 9:43 PM

    קרטר קולע היטב להגדרה של לנין: אידיוט מועיל. תמיד יהיו נאורים שבאיוולתם יועילו לכוחות השחור.
    דרוקר לא הרשים אותי בכלל – לא שאל ולו שאלה אחת פרובוקטיבית. וקרטר התחיל פתאום להיות "סופר גופות", הקנטיאנים הופכים פתאום לתועלתנים.

  • חנוך גיסר  On אפריל 22, 2008 at 10:18 PM

    2.) חלילה וחס שלא נחיה אפילו יום אחד באופן שפוי.
    5.) דרוקר שחרג ממקהלת הנוזפים נמוכי המצח – זו אחת משעותיו היפות ביותר.
    7.) מה הוא לא מהין? מה אנחנו שפויים? (ולאו דווקא מהסיבה שהוא ציין).

  • זבן בצומת  On אפריל 22, 2008 at 11:01 PM

    מדובר בספר הכי טוב שקראתי בכל ימי חיי ואני ממליץ לכל אדם באשר הוא לבוא ולקנות אותו בסניף שבו אני עובד (הייתי כותב אותו אבל הפאדיחה גדולה מדי ולכן אמנע מכך ואפסיד עושר מידי)
    ליתר דיוק, ספר החודש הוא מספר חסוי של ליעד שוהם ומספר מצומצם של חנויות אשר מוכרות את הכמות הכי גדולה (ביחס לגודל החנות) מקבלות בונוס משמעותי.
    התגמול על מלכים ג' הוא חד פעמי, לרוע מזלי.

  • יעלולה  On אפריל 22, 2008 at 11:45 PM

    מסכימה לגבי סעיף שמונה. למקרא שער העיתון עלו בי ניצוצות מרירות וקנאה. החלטתי לשים גבול לעינוי העצמי ולא לקרוא את הכתבה (למרות שרפרפתי בה קלות. היה לי מספיק לראות כמה מפניהם הזחוחות של האנשים).

    ועניין אחר: אתה הזבן מצומת, האם אתה מציאותי, או שמה בדיה? אם היה אפשר הייתי ממליצה על תגובתך כתגובת החודש.

  • אריק גלסנר  On אפריל 23, 2008 at 12:39 AM

    על התגובות.
    יוסי וחנוך – לא הבנתי את הסיפא של תגובותיכם. בהזדמנות…
    זבן, אולי תלך על "מלכים ד'"?
    או "בראשית 2.0"?
    נראה לי יתפוס!

  • איתמר  On אפריל 23, 2008 at 7:59 AM

    הפרומו ל"חמישה גברים וחתונה". אכן מרתיע.
    לא אהבתי את "אני לא שם". נדמה לי שהוא יומרני ומסוגנן מדי, חסר נשמה ועומק. לו היה נוצר בשנות השמונים היה אפשר לראות בו משהו אולי פורץ דרך. טוד היינס כבר הוכיח שהוא מסוגל ליותר

  • לינדזי  On אפריל 23, 2008 at 6:29 PM

    זבן, שיכנעת אותי. אני הולכת לקנות את הספר של שוהם לי, לחברי המועטים, למכרי ולשכני. מה יהיה ספר החודש בחודש הבא? המתח רב.

  • אריאלה  On אפריל 23, 2008 at 10:04 PM

    אני קניתי את האשפה "פתקים על דלת המקרר" כי **שלוש** מוכרות ממש נשפכו עליו. אחר כך קראתי שהם קיבלו 2.5 שקל על כל עותק שמכרו (הספר נמכר ב-25 שקלים).
    הייתי צריכה לדעת, כשהן המליצו גם על ספרן פויר, לא להקשיב להן.

  • ירושלמי  On אפריל 23, 2008 at 10:07 PM

    כידוע לאלו מאיתנו המצויים בנבכי ענף המו"לות, יוכי ברנדס הוציאה את ספריה הקודמים בהוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, אכסניה שמתאימה לה ככפפה ליד או כשקית קוקי לעוף ממולא.
    והנה, למרבה ההפתעה, יוצא לו מלכים ג' זה דווקא בהוצאת כנרת-זמורה-וכו'!!!
    מה אירע? האם התגלע ויכוח על התמלוגים, או על השלמונים, או שמא על תקציבי הפרסום?
    ובכן, לא כך הוא. הסיבה, כפי שעידכנו אותי מקורותי בקונצרן מוזס, פרוזאית לגמרי ושונה לחלוטין.
    מתברר שברנדס דרשה כתנאי להוצאת ספרה בידיעות ספרים שהוא ייצא בסדרת "עם הספר", מיזם שבוודאי שמעתם עליו. היא תבעה חד משמעית שהוא יופיע בכרך התנ"ך, מיד אחרי מלכים ב'.
    דא עקא, מנכ"ל ההוצאה, דב איכנולד, הוא יהודי חובש כיפה. ועל אף שסוחר ממולח הוא,לזה הוא לא היה מסוגל להסכים.
    וכך ננדה ברנדס המאוכזבת למתחרים שמעבר לכביש.

  • אריק גלסנר  On אפריל 23, 2008 at 10:28 PM

    לאיתמר – בהתחמקות של הסרט מהערצה פשוטה ובפירוק של הדמות של דילן (בלי הנלהבות הנרקיסיסטית: שיו, הוא כזה מורכב) היה בעיניי משהו מעניין. וגם באי השעמום של הסרט. אבל זו דעתי בלבד.

    לינדזי – את קרובה של לינדזי לוהן? איפה את בחג שני?
    אריאלה – אז באמת לא אקרא את "הפתקים וכו'" (:
    ירושלמי – ב"זמורה ביתן, יש גם בונוס בצורת אחרית דבר פרופסיונלית (תרתי, או חד, משמע).

  • אריאלה  On אפריל 23, 2008 at 11:07 PM

    אין מה לקרוא, אין בו כמעט מלל.
    זה הכול פתקים על דלת המקרר, כפשוטו.

  • לוליינית  On אפריל 24, 2008 at 1:56 AM

    הגם אתה ממז"א? בדיוק רציתי לברר אם מלכים ג יוצא בסדרת עם הספר, והנה גנבת לי את הרעיון. נראה לי שמה שעוד יכול ללכת זה תלמוד תל אביבי.

  • דילן  On אפריל 24, 2008 at 8:37 AM

    האם אריק גלסנר היה כותב הערה כזו אילו המוכרים ב"צומת ספרים" או ב"סטימצקי" היו מקבלים כסף כדי לקדם את הספר שלו?

  • ירושלמי  On אפריל 24, 2008 at 10:22 AM

    תלמוד תל אביבי נשמע פרויקט מבטיח. כדאי לך לעניין בזה את רות קלדרון.
    מה זה מז"א?

  • זבן בצומת  On אפריל 24, 2008 at 10:24 AM

    יעלולה, כמובן שאני אמיתי. אם התגובה שלי היא תגובת החודש זה אומר שיכניסו אותה לעם הספר? אם אפשר אני רוצה להיות באותו כרך עם הרמב"ם. ועם יוכי כמובן.
    חיים על דלת המקרר – אכן, נמכר אצלנו מעולה. אם קנית אותו בגלל המוכרות זה אומר רק דבר אחד לגבי המשך עבודתי בצומת – אני עובר לשיטת השיווק האגרסיבית. "ספר מקסים" או "מאוד נחמד" – אאוט. "ספר מדהים, את חייבת לקנות" (ועוד הרבה תחנונים) – אין.

  • אסתי  On אפריל 24, 2008 at 11:56 AM

    התיאות לקבל מקום טוב ב"עם הארץ"?

  • לוליינית  On אפריל 24, 2008 at 1:01 PM

    מז"א הוא כמובן מדור מזג האוויר של אתר "הארץ". עולה בדרך כלל בכל יום אחרי השעה חמש לרשת בדף הראשי.

    תוכן התגובות מזכיר במקצת את "מזרה".

    אם אתה בוחר להגיב שם אנא בחר לך כינוי אחר, כי ירושלמי כבר תפוס.

    אריק, סליחה על הגלישה לעניינים אחרים.

  • מאוהבת בזבן  On אפריל 24, 2008 at 1:04 PM

    יש זבנים אפקטיביים, לא משנה אם למכוניות או לספרים. אז שתו משהו קר כי חם היום וההומור אוזל. אה כן, ולכו תקראו ספר טוב, משהו בעריכת אילנה המרמן או כדומה, אפילו שזבנים לא סופרים אותם. ואגב, שמעתי שמהזבן הזה לא קונים בזכות כוח שיכנועו המילולי, אלא בגלל יופיו המהמם. אז כבוד.

  • ירושלמי  On אפריל 24, 2008 at 3:37 PM

    תודה על האינפורמציה, שמעתי שהארץ עיתון מאוד מעניין. דא עקא, אצלנו בירושלים אין מזג אוויר – כאן לא הממלכה המאוחדת או השפלה ר"ל – ולפיכך אני מסיק שהמתקרה ירושלמי בטוקבקיידה שציינת אינו באמת ירושלמי, גג ירושלמי לשעבר או דתל"ש או משהו כזה, לא חסרים מהם בתל אביב ובבלוגוספרה (שני דברים שנראים מכאן – ירושלים – דומים אך לא חופפים לחלוטין)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: