קצרים (על תשוקה ועוד)

1. יש עתים בחיים בהן היחס בין המוח-המכהן-כאיבר-מין לבין איבר-המין-בשבתו-כאיבר-מין משול ליחס בין חברי מטכ"ל מדושנים לבין חייל משוחף בודד אותו מטיל המטכ"ל למערכה.

מבעד למסכי פלזמה מבריקים צופה המטכ"ל בביצועיו העלובים של חיילו היחיד וסופק כפיו בייאוש.

 

2. אדם כמה למגע – ולכן חותם את פניו (כדי שלא ירגישו בכמיהתו? בחולשה? ואולי ההסבר פחות דביק: מתוך הרצון הבסיסי לשלוט בגוף ובתגובותיו, שליטה שאנחנו רוכשים בדי-עמל במהלך שנותינו המוקדמות?) – וכך מרחיק מעליו את האפשרות למגע.

 

קומדיה.

 

3. אדם כמה למגע, כמה כל כך, שכאשר המגע המוחשי מגיע הוא אינו מצליח להתעלות לרמת הכמיהה שקדמה לו.

 

4. החסרון הגדול של הצפייה בפורנו הוא כמובן היעדרו של השימוש בחוש המישוש.  היתרון – היעדר חוש הריח? 

 

5. המשימה הגדולה של איש הרוח בעידננו ("לדעתי"; אבל בין כה וכה תמיד זה אך ורק "לדעתי", ו"לדעתי" ברגע נתון) היא אוטוביוגרפית במהותה: לנסות להבין מדוע בעצם הוא איש רוח? מה שורש הקרע בינו לבין עיקרה של החברה?

 

6. הצורך להבין את העולם, לפענח אותו, אינו נובע דווקא מסקרנות כלפי העולם; אלא מרצון לגבור עליו.

 

7. ממבשרי ההזדקנות היא התחושה שהעולם לא ממש מציאותי. היקלשותה של ההווייה. עדיין מכאיב לעיניים, העולם, אבל כבר מפליג הלאה ממך לתוך הערפל. העולם פחות קיים, לא ממש ממשי – לקראת הפרידה.

 

8.  יש אנשים שאחת הדרכים העיקריות שלהם להתקדם בהבנת עצמם היא באמצעות קריאת ספרים. לפעמים צריך לקרוא הרבה על מנת להתקדם מעט באינטרוספקציה.

 

 

 

תוספת:

העירו לי בדאגה כנה שהרשימה קודרת ונדמית לא-יציבה מעט.

הכל בסדר אצלי, ברוך השם (:

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מולטיטסט  On יוני 13, 2008 at 2:41 PM

    להלן הקציר:

    1 – חסר השראה
    2 – לא ממוצה עד תום
    3 – יפה אבל די בנאלי
    4- גרוע
    5- מעניין
    6- לא משכנע
    7- ענק!! עומד בכבוד בכל רף שהוא. פנטסטי.
    8- היכן ישנם כאלה אנשים? אולי בבלוגים…

    סיכום כללי: ענק.
    הסבר – את השבעה האחרים הרי גם כך אשכח, ואת השביעי אקח אולי עד הפרידה…

  • מיא עשת  On יוני 13, 2008 at 10:28 PM

    שתמיד מימושה אינו מספק היא חוויה נשית. מעניין לקרוא את זה מפי גבר. אהבתי מאוד את תובנותיך. הן כנות ואותנטיות, ואם הן מעט קודרות זה בגלל שהחיים אפעס קצת קודרים

  • אסתי  On יוני 13, 2008 at 11:29 PM

    שמה למעלה – שסעיף 7 מבריק.
    אהבתי מאוד גם את 3. אולי בנאלי כדברי מולטי אבל מדוייק עד לשפיץ.

    אבל אין ספק שסעיף 7 – להדפיס ולשמור.

  • דודי  On יוני 14, 2008 at 1:58 AM

    זו המשימה או רק טקטיקה?

  • אריק גלסנר  On יוני 14, 2008 at 12:15 PM

    על תגובותיכם.
    מולטי- אני אולי חלוק עליך באי אלו דברים(: אבל תודה על המשוב המפורט.והמלמד.

    דודי – זו שאלה טובה. אני חושב שהבסיס לפעילות רוחנית היום הוא להבין מאין היא באה. זו לא טקטיקה במובן הצר. אבל נכון שלא בכך, כלומר בבירור האוטוביוגרפי, מסתיימת הפעילות הרוחנית.

  • רון  On יוני 14, 2008 at 3:03 PM

    לא הזדהיתי עם אף סעיף, ענק??????
    ????

  • חן  On יוני 14, 2008 at 4:34 PM

    3- מדויק ומצער…

  • ימימה  On יוני 14, 2008 at 5:34 PM

    בכיוון ההפוך שורה של אלתרמן "התוגה שעזבת פה גדולה כה ממך."

  • אחת  On יוני 14, 2008 at 7:32 PM

    כילדה, העולם הקטן שגדלתי בו היה לי גחמני ושרירותי. דיקטטורה של נסיבות, מלווה בתחושה של דה-ריאליזציה, ומתחת לזה – מרתפי פנטזיה . לא הכל היה עצוב או כואב, כמובן, אבל בהחלט חסר פשר. חווית ההתבגרות מביאה עימה תחושת שליטה הולכת וגדלה, וגם מימד קונקרטי יותר של מגע, התבוננות, הבנה. העולם הופך לאמיתי יותר.
    כל ספר שקראתי ועיכלתי דרך צינורות פנימיים למרתפי הדמיון, קורם עור ומתממש באלפי צורות בחיים שלי ובחייהם של אחרים, לאורך השנים. כך שלא רק העולם אמיתי יותר, אלא גם הספרות הופכת לממשית יותר…

  • אריק גלסנר  On יוני 14, 2008 at 11:22 PM

    חן וימימה.
    לאחת – מעניין. אם כי נראה לי שיש דמיון מסוים בין הילדות להזדקנות במובן הזה. כשבתווך השליטה, או אשליית השליטה, של אמצע החיים. .

  • איה מ (לשעבר mאיה)  On יוני 15, 2008 at 2:17 PM

    אלא במדית הבהירות. אני מכירה קיששים חכמים שמעידים כי הם רואים יותר בהיר וגם מבטאים את הבהירות הזאת, בניגוד לימים הצעירים יותר בחייהם. והרי אתה מדבר בסעיף 7 על תחושה לא מציאותית, ערפילית, לא ממשית. זה רק מצב רוח לדעתי אתה עוד תראה. ככל שמתבגרים רואים יותר עמוק. ואת זה קשה לראות מתוך הערפל

  • שרה  On יוני 17, 2008 at 2:42 AM

    לגבי הצורך לגבור על העולם – חבל על המאמץ הסיזיפי
    כמו שקפקא אמר בצדק רב
    "במאבק בינך לבין העולם – עמוד לצד העולם"

    או אם אינך יכול לנצח אותם הצטרף אליהם
    ואין בזה בושה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: