על "כלכלת בית", של עודד כרמלי, הוצאת "כתר"

"משהו קרה" הוא שמה של יצירת המופת הסאטירית של ג'וזף הלר, העוסקת באמריקה התאגידית. משהו קרה גם בחברה הישראלית, טוענת הסאטירה של עודד כרמלי. משהו, מתישהו, השתנה, ולהיות רק בסדר נהיה לא בסדר, לעבוד בעבודה מסודרת פירושו נהיה להיות בטלן, להיות בן המעמד הבינוני השתווה לכישלון. ובמילותיו של הרומן: "היום או שאתה המלך או שאתה עובד כשכיר אצל המלך" – אין אמצע.

מתווך הנדל"ן בן הששים, שמואל אלעזר, "עשירון תשיעי", שומע יום אחד שרואה החשבון שלו החזיק על חשבונו בבית מלון סטודנטית צעירה. ההוצאות על הסטודנטית גרמו להתמוטטותו הכלכלית של רואה החשבון וכעת לסדק הולך ומתרחב גם בחייו של שמואל. שמואל אינו, בעצם, מאהב לטיני לטנטי, תשוקתו הגדולה ביותר נתונה לסחיטת מיצים טבעיים במסחטה ביתית, כששמואל מהרהר כעת איך לעשות את "המכה" באסיה, שכידוע "היא נמר מתעורר", הוא נותר חתול מבוית. אבל הארס שנזרק בו בעקבות סיפורו של רואה החשבון שלו מוביל אותו למכירת סוכנות הנדל"ן שלו וליציאה מוקדמת לגמלאות, על מנת להתחיל לחיות סוף סוף, על אף שלא ברור לו מה זה אומר. הפנטזיה על אלה "שעשו את זה" שותה בקש את מיץ החיים של אלה שחשים שלא, מי שלמטה, אפילו הוא "עשירון תשיעי", מציב פלס בינו לבין מי שמעליו ורואה בעיניים כלות כיצד בועת החמצן פורחת ממנו מעלה.

את חייו, ואת הספר, חולק שמואל עם אשתו, דפנה, פרק לו פרק לה. דפנה, אישה חסרת פשרות, מנהלת פרויקט "המחר למצוינות", הפכה את חוסר הסיפוק הכרוני של תקופתנו, שצנח פתאום כמערפת על ראש בעלה, קרדום לחפור בו. מדי שנה מרכז הפרויקט של דפנה בני נוער מחוננים באוניברסיטה, על מנת "לחלצם מהמדמנה ההיא שבחוץ" באמצעות הרצאות מדעיות (את המגמה ההומאנית הבטלנית ממליצה דפנה לבטל). פרויקט המצוינות הוא ניסיון להתעלות מעל ההתבהמות הכללית, אבל הוא צדה האחר (תמה משותפת לכרמלי ול"המחוננים" של אסף ציפור). למרבה תדהמתה וזעמה של דפנה, אודי, בנה בן השלושים, מסרב לעבוד. מהרסהּ ומחריבהּ ממנה יצא.

בסצנה חשובה ברומן נתקלת משפחת אלעזר בתרגיל עוקץ. מכשול הוצב במכוון בכביש על מנת לאלץ את הנתקלים בו להשתמש בגרר שנמצא, כמה נוח, במקום.  במקום לזעום על הנוכלים, "שמואל דווקא התרשם מהתחבולה, שבוודאי עושה לגוררים קופה". כפי שכרמלי מבין את הקשר בין תוכנית המצוינות של דפנה לחוסר הסיפוק של שמואל, הוא מבין את הקשר בין הקפיטליזם העכשווי לפשיעה. הן היזם העכשווי והן הפושע מחפשים "עקיצה", קיצורי דרך שיותירו את הפריירים הבינוניים מאחור. הפושע הוא מעין יזם נועז בתחום הסובל מתחרות פרועה במיוחד. יש קשר הדוק בין "מסודרים" ל"הבורר", אם להתייחס לשתי תופעות דוחות בטלוויזיה הישראלית העכשווית, כפי שיש קשר הדוק בין טלוויזיה מסחרית ומכות בחשיכה, וכפי שיש קשר הדוק, אם להוסיף מאפיה על ארגון פשע, בין "הסופרנוס" לקפיטליזם העכשווי.

תפיסת העולם התחרותית חודרת לרקמות הנפש. אחרי התאונה עולות בדפנה פנטזיות ארוטיות על גבר חזק. בעלה החביב לא מספיק להתמודדות עם העולם העכשווי ודפנה אף הוזה על מותו המוקדם בתאונה מצערת. בהקבלה לפוליטיקה: כשמתערער המעמד הבינוני גוברת הכמיהה למנהיג חזק. בקטע אחר מהרהר שמואל בציוניה של אשתו באוניברסיטה ו:"לא הצליח להשתחרר מן המבוכה שמא את מהותה דירגו הפרופסורים לחינוך, שאת שדיה כימתו ואת אגנה".

הרומן הוא קומדיה מוצלחת. זעומות היצירות הישראליות העכשוויות שפשוט מצחיקות, ובאינטליגנטיות (מהשנים האחרונות עולה בזיכרוני רק "הרוצחים" של דרור בורשטיין ו"הצבי הבוער" של חיים לפיד). ההומור נוכח החל בביטוי הבודד (למשל, השימוש בשמות מותגים מוקצנים-קלות כמו "בְזוֹל-מוֹל") ועד לסצנה (למשל, דפנה, ששעתה דוחקת לה, מתעמתת עם שני ילדים בכביש האמונים על הנפת תמרורי "עצור").  

יש מעט בוסר ברומן, ארומה דקיקה של חיקוי של כמה ספרים, לא אחד ספציפי וכולם טובים. בעיקר עולות על הדעת יצירות מרכז-אירופאיות על אודות בורגנות סדוקה (כמו "שירה" של עגנון או יצירות מסוימות של משפחת מאן הגרמנית) עם, אולי, קורטוב א.ב. יהושע ברומנים הבורגניים הקומיים שלו. יש כמה קפריזות לשוניות מיותרות או בחירה שקופה מדי בביטוי חוזר ונשנה על מנת לאפיין דמות. אבל ככלל זו יצירה מהנה המותחת ביקורת ממוקדת על החברה הישראלית.

 

 

 

   

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ערן  ביום אוגוסט 6, 2009 בשעה 11:21 PM

    אני דווקא חשבתי שזה ספר בוסרי לגמרי שכתוב ביד לא מיומנת.
    הדמויות, כמובן, נטולות כל עומק שהרי מדובר במעין קריקטורה אבל אין בספר מספיק הומור או אבסורד שיחפו במשהו על הפלקטיות של המסר.

    בכלל, כמה וכמה ספרים של סופרים עבריים שקראתי בהוצאת כתר בעת האחרונה יצרו אצלי תחושה שהעורכים שם נרדמו על משמרתם ובכך גרמו נזק רב לסופרים צעירים שעדיין זקוקים ליד מכוונת.

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: