על "בחול", של אגור שיף, הוצאת "עם עובד"

אחד ביולי 1973. בחולות הים, בין אולגה לקיסריה, מתגלה גופת צעירה. לחקירת הרצח, שאולי הנו חלק משרשרת רציחות,  מזומן רפ"ק רם דינור. דינור הוא גם המספר לנו את סיפורו. ובעצם לא לנו, אלא מספרו למישהו שהוא מכנה "אחי" ("אבל הסיפור, אח יקר שלי, מתחיל רק כאן"), ומספרו כשהוא, דינור, נמצא על ערש דווי, וכפי הנראה כתוצאה של מלחמת יום הכיפורים שפרצה שלושה חודשים לאחר תחילת החקירה.

זה ספר קולח ומותח למדי ובו הבלחות הומור משעשעות. הנה דוגמה: "אישיות ידועה? בחייך, אל תצחיקי אותי. במדינה הקטנה הזאת כולם די ידועים. ההוא היה איתך בגרעין, זאת מכירה אותך מהשואה". אבל למרות שהקריאה בו נעימה זה גם רומן בעייתי ואסביר מדוע.

על מנת להעריך את הרומן כהלכה יש לחלקו לכמה חלקים. חלק אחד הוא החלק הבלשי: תהליך פענוח רצח הצעירה טליה רבינוב. חלק שני הוא הביוגרפיה המסובכת של החוקר. כילד, דינור עבר את השואה בבית הורים פולניים מאמצים, ואחריה עלה ארצה לבקשת אביו, המשורר המפורסם יאנוש פוירבלום, שהגיע הנה לפני המלחמה. יחסי הבן והאב לא עלו יפה ודינור גדל בעיקר במוסדות. חלק שלישי הוא תיאור יחסיו של דינור עם אשתו מילכי, יחסים סימביוטיים של זוגיות ללא ילדים שכעת מתחילים להיסדק. חלק רביעי הוא המיליה הבוהימייני, האנרכיסטי והשמאלי בו הסתובבה הנרצחת. טליה התל אביבית חיה במיליה המוחה נגד הכיבוש הטרי בן השש, היא כתבה שירה, עישנה עם חבריה סמים למיניהם, האזינה בדבקות לרוקנרול עדכני שהגיע מחו"ל.

החלק המעניין ביותר ברומן הוא החלק הזה. תיאור המיליה האנרכיסטי והבוהימייני, רגע לפני פרוץ הקטסטרופה של מלחמת יום הכיפורים. שיף מצליח להטביל אותנו באווירה מסוימת של סיקסטיז ישראליים בלתי אפשריים. אווירה של סקס, סמים ורוקנרול המתרחשת תחת חמש עיניים בוחנות וחמורות של ראש ממשלה, שר ביטחון ורמטכ"ל, שתמונותיהם מתנוססות בכל אתר ואתר. המתח בין הלאומיות ומאבק הקיום הישראליים לבין הסיקסטיז בא לידי ביטוי, למשל, בתצלום בחדרה של הנרצחת: "ג'ון לנון ויוקו אונו במיטה (צוירה עליו בועת קומיקס היוצאת מפיו של לנון, ובתוכה נכתב: 'שטחים תמורת שלום? חלמתם!')". המתח בין הישראליות הקונפורמיסטית לבין נציגי הסיקסטיז הישראליים מתחדד במפגש בין הבלש בן הארבעים, נציג הממסד כביכול, ניצול השואה, לבין חבריה של טליה. דינור מתהפנט מההאזנה ל"צד האפל של הירח", תקליטם הטרי של "פינק פלויד" שמצא בדירתה של טליה. בהמשך הוא מעשן לראשונה בחייו סמים שקיבל מבני חבורתה הפריקים. אט אט הופך דינור לנגד עינינו לפריק בעצמו.

החלק הבלשי לוקה בכמה בעיות "טכניות" בטיבן אבל שגורעות מעוצמתו. העלילה הבלשית מואצת ומושהית באופן שרירותי. מצד אחד ישנן קפיצות גדולות בחקירה, סיוע נדיב של "האל מהמכונה" (למשל: הבלש מוצא כך סתם נעל של נכים בזירת הפשע). מצד שני ישנה התמהמהות לא מוסברת במפגש עם החשוד המרכזי שזהותו מתבררת בשלב מוקדם למדי. פתרון הרצח הניתן בסוף הרומן מפתיע למדי, אבל הדרך אל הפתרון הזה לוקה בהיעדר גימור וליטוש שקיימים בספרות בלשית ריאליסטית במיטבה. כי ספרות בלשית במיטבה צריכה מצד אחד להציב תנאים בלתי אפשריים לפענוח פשע ומאידך גיסא להציע את פתרונו כנובע מחריפותו המיוחדת, או אף שקדנותו ועקשנותו, של הבלש, ולא כפענוח המסתייע באלת המזל ויד המקרה.

החלק העוסק בנישואיו של הבלש אינו מקיים קשר ברור עם שאר חלקי הרומן, וגם ההיגיון של התערערות הנישואים, והנימוק להצגתה, אינם ברורים עד תום.

אבל הבעיה החמורה ביותר ברומן היא היעדר קשר בין החלק הדן בביוגרפיה של השוטר לבין החלק הפורש את עלילת הפשע. בספרי בלש רבים ניתנת הביוגרפיה של הבלש במשורה וברמז. במקרים שהיא אינה ניתנת במשורה תפקידה הוא להסביר משהו הקשור בעלילה: את הסיבה שבגללה נהיה הבלש בלש, או משהו מהותי באופי פעילותו כבלש. כאן, לעומת זאת, הביוגרפיה של הבלש תופסת מקום רב, אבל היא אינה קשורה למקצועו או למעשה הפשע שהוטל עליו לפענח. היעדר הקשר הזה, שהסופר חש בו כנראה, הוביל לקיצוניות ההפוכה: ניסיון יצירת קשר הדוק מאד, ולמעשה ישיר, בין ביוגרפיית הבלש ובין הפשע. הקישור הזה שרירותי ומאולץ, צירוף מקרים חריג, והוא פוגע מאד בספר.

ב

אפילו הרצח האלים של טליה רבינוב הוא אולי סוג של ניסיון ליצירת סיקסטיז בישראל. כאילו טליה רבינוב ניסתה במותה להפוך לשרון טייט, שנרצחה ארבע שנים לפניה בקליפורניה בידי מנסון, באירוע שהוא אחד האירועים המכוננים של שנות הששים במערב. במדינה בה מתים במלחמות הרבה יותר מאשר בפשיעה, פשיעה אזרחית היא גם סוג של נורמאליות, טוען הסב טקסט ברומן. כדברי דינור: "רק לעיתים נדירות חומקים עסקיה של המשטרה מהשכחה הציבורית. ובכל מקרה, גם לאגדות הפשע המפוארות ביותר יש אורך חיים מוגבל לעומת מלחמות".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: