כמה הערות קצרות על סול בלו וסובלימציה

ב-1959 פורסם ספר שחשיבותו להבנת העידן בו אנחנו חיים עצומה. הספר הוא "חיים נגד מוות", של קלאסיציסט בשם נורמן או. (אוליבר) בראון.

בראון בספרו לא דן בתרבות הקלאסית אלא בפרויד. בפרוזה בהירה ורבת עוצמה, בהיגיון מסקני חסר רחמים ומעט מטורף (כך, "מעט מטורף", כינה אותו אחד ממעריציו הרבים, מבקר הספרות לסלי פידלר), ביקש בראון להמשיך את הפרויקט של פרויד, תוך ביקורת על המאסטר ורוויזיה של התיאוריה שלו.

למעשה, ביקש בראון להשתמש בתגליות הפסיכונאליזה על מנת להביא גאולה, לא פחות, למין האנושי. המניע של בראון היה דתי ומשיחי-אסכטולוגי.

כיוון שפרויד ראה ב"הדחקה" את שורש הכאב האנושי, "הדחקה" של היצרים שהינה מחויבת לצורכי החיים בחברה, ביקש בראון למצוא מוצא מהכאב הזה, לחתור לקיום נטול "הדחקה". זה נשמע מופרך, אבל מדובר באינטלקטואל מהמדרגה הראשונה, שהפרויקט האינטלקטואלי שלו, כאמור, מאלף ובעל היגיון פנימי חסון.

בהתאם לניסיון להרוס ולפרוץ מעבר לעיקרון ההדחקה, ביקר בראון את מושג ה"סובלימציה" הפרוידיאני, וחתר לחברה שלא תזדקק לתחליף הדהוי הזה לחיי היצר העשירים. גם את השפה עצמה ראה בראון כסובלימציה ולכן ההגות שלו היא אנטי-דיסקורסיבית באופן עמוק (ממש הפוך מהפרקטיקה הפרוידיאנית!).

הספר הזה של בראון היה בעל השפעה עצומה על אמריקה בשנות הששים ועל "המהפכה המינית" (באירופה הוא בקושי נודע, אם כי בודריאר, שכפי שהזכרתי בעבר היה קשוב לסצנה האמריקאית יותר מכל בני דורו, כמדומה, מתייחס אליו ב"חברת הצריכה"; למעשה, הלאקאנייאניות, ועל כך העירו כבר אחרים, הפוכה ממש לבראון, בכך שהיא תופסת את הלא-מודע כשפה, בעוד אצל בראון הלא מודע הוא קדם ואנטי לשוני!; בראון גם ידוע באמריקה העכשווית, אם לשפוט לפי שכני בבית הקפה הניו יורקי שראה אותי קורא בו וקרא בהתפעלות: "זה ספר גדול"). הוא ניצב על ערשו של הפוסטמודרניזם האמריקאי המוקדם, שכפי שאני טוען בעבודת הדוקטורט שלי, הבנתו היא קריטית להבנת העידן הפוסטמודרני בכללותו. אני מקווה שבעתיד אוכל לכתוב מסודר יותר ונרחב יותר על בראון.

אני כותב על בראון, בעצם, על מנת לדבר על סול בלו, שאת ספרו משנות השמונים "רבים יותר מתים מלב שבור" סיימתי לקרוא לפני ימים מספר ואני עוד נתון תחת השפעתו (כמו שאומרים). הספר הזה הוא רומן מצוין, גדול, רומן חזק שתנועת גיבוריו בזמן, והתנועה בזמן של הקורא בתהליך הקריאה, מזיזים יסודות טקטוניים בלבו של האחרון, כמו הקרדום שנועד לחצוב את הים הקפוא שבתוכנו, לפי דרישת קפקא מן הספרות.

הרומן הזה הוא חלק מהפרויקט של בלו, שהנו פרויקט אנטי-בראוני ביסודו (ב"הרצוג" לועג בלו לאחת הדמויות, הצועדת בעקבות בראון). בלו הוא אולי הנציג האמריקאי המורכב ביותר שהתעמת עם המהפכה המינית ועשה זאת לא בכלים הגותיים, אלא בכלים הממחישים והקודחים של הספרות.  ב"כוכב הלכת של מר סאמלר", ישנה סצנה גאונית בהמחשתה מה מונח כאן על כף המאזניים. מדובר בסצנה בה מר סאמלר, אינטלקטואל יהודי גאוני, ניצול שואה, שמהרהר באפשרות הגירתה של האנושות לירח והתחלתו מחדש של הפרויקט האנושי הכושל, מותקף על ידי כייס כושי ענק, שלמעלליו שם סאמלר זה כבר לב, והכושי שם לב לשימת לבו של סאמלר. בחדר מדרגות אפל, בדממה, משכיב הכושי את סמלר על גבו, פותח את רוכסנו שלו ואוחז לנגד עיניו של סאמלר באבר מינו האימתני. לאחר כמה שניות, והכל בדממה, הוא מכניס את איברו למקומו, מסדר את מכנסיו והולך. הכייס רצה פשוט להמחיש לסאמלר את חוסר הטעם במרד: שלו פשוט גדול יותר. לכך אין צורך במילים. המילים מיותרות כשמדובר בכוח. המילים הן נשקם של החלשים. דמויות המשנה האחרות ברומן עסוקות במימוש נמרץ של המהפכה המינית, אבל התשוקה לדילוג על השפה לטובת הגוף המיני, כמו אומר בלו, מקבילה לכניעה לכוח אותה תובע הכייס (הערת הכותב לעצמו: הנושא אינו מפותח דיו). הסצנה הגאונית הזו, שתקצירה כאן עושה לה עוול, היא לב המתח ברומנים של בלו: בין איש הרוח לאיש המעשה ולביזנס-מן האמריקאי, בין איש הרוח לאישה היפה (ובלו הוא מיזוגן משהו; ובעצם, כמעט כל גבר ואישה שחיים חיים עשירים במפגשים בבני המין השני, או אולי חיי נפש אינטנסיביים בכלל, הם מעט עוינים כלפי המין השני הזה; קצת כמו מערכת יחסים בין מועסק למעסיק, בחילופי מקומות מזדמנים, קרי לאחד יש משהו שהוא צריך מהשני, ועם זאת תדיר הם לא שווים בכוחם; הערת הכותב לעצמו: הטענה אינה מפותחת דיה), בין הרוח לכוח, בין הרוח למין.

"רבים יותר מתים מלב שבור" הוא ספר שעוסק להבנתי בסובלימציה. גיבורו, דודו של המספר, הוא בוטניקאי יהודי גאון (רוב גיבוריו של בלו הם אינטלקטואלים או גאונים אחרים), שמזכיר מעט את דמותו של ליאונרדו דה וינצ'י במסה של פרויד עליו, שעסקה בסובלימציה. הבוטניקאי הזה מתעתד לשאת אישה צעירה ויפה על מנת להשקיט את צרכיו המיניים. אלא, שכמובן, העניינים מסתבכים. אישה יפה פירושה היגררות לחיי המעשה. לא רק למין, אלא לעולם הכסף, התככים והאגו. "קצת אחרי הפצצה האטומית", אומר הדוד (או האחיין? איני זוכר כרגע), "נפלה עלינו הפצצה האורגיאסטית". והספר הזה מנסה לתאר את החיים בצל הפצצה, את הניסיון למצוא מקלט אטומי בעולם רווי קרינה מינית.

הסופרים שאני מעריך הם אלה שמצליחים להתקרב לאש בלי להיחרך. הספר הזה ממחיש תנועה של התקרבות למין ואז של התרחקות. בכך הוא גואל את קוראו.

גואלו לפחות למשך זמן הקריאה.

 

נ.ב.

את רוב ספרי סול בלו צריך לתרגם מחדש, לעברית גמישה ועדכנית. התרבות העברית, ניתן לומר, כמעט התנקשה בקורפוס הזה, בתרגומים הקשים להבנה שלו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נטליה  On נובמבר 15, 2010 at 1:37 PM

    כלומר, סול בלו באנגלית קל יותר להבנה, בהנחה שאני קוראת גם באנגלית? קראתי רק את "הרצוג" בעברית, לא יותר.

  • אריק גלסנר  On נובמבר 15, 2010 at 4:14 PM

    לא קראתי את בלו באנגלית למעט ראוולסטיין וקטעים קצרים. קטע קצר כזה מאוגי מארץ' באנגלית היה קל יותר לקריאה מהתרגום העברי, ללא ספק. בלו אינו מאבד מחינו במקור, במקרה הזה.

  • נטליה  On נובמבר 18, 2010 at 11:20 AM

    מה עם freedom של פראנזן?…

  • אריק גלסנר  On נובמבר 18, 2010 at 1:24 PM

    היי נטליה,
    נראה לי שאמתין לתרגום העברי. ולפי מה שהבנתי לא אצטרך להמתין הרבה.

  • ר. רואן  On אוקטובר 7, 2011 at 2:35 AM

    סליחה שהסצינה הגאונית עם הכושי מריחה לי מגזענות וקלישאה, גם פתיטיות, בסרט בטח היו מצלמים את הכושי מלמטה, עם חנות פתוחה, ברור. לכושים יש יותר גדול 'כידוע'. חוץ מזה, אתה פותח טלויזיה וישר נופל על אברי מין ב'שעות הצפייה לילדים'. סופר גדול צריך לדעת לשמור על הסצינה שלו מכול בקורת שתחתור תחתיה.

  • אריק גלסנר  On אוקטובר 7, 2011 at 11:16 PM

    לרואן, איכשהו הסצנה עצמה בשיבוצה ברומן אינה מריחה מקלישאיות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: