שונות

כאן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אמנון נבות  On מאי 19, 2011 at 4:26 PM

    כמובן שברנר הוא סופר מובנה מאין כמוהו,מבנה העומק הפסיכולוגי
    של ירמיהו פיארמן מעוצב לתלפיות,כולל ההכחשה העמוקה (והאירונית) של תסביך=אדיפוס דורסני ועמוק (כולל העובדה ש"נזכר" פתאום שיש לו אחים ואחיות ואינו "בן יחיד" רק בשלב מאוחר מאוד של הרצף."בחורף"
    מעמיד פנים של ביוגראפיה דפוסית של "בן ישיבה" (שבדרך כלל מתפקר
    במקצת,ואחר כך חוזר לשאת בעול ("נדוניה ומזונות",וקיום זעיר בורגני בתוך המסגרת העיירתית היהודית),הוא רק מרסק אותה לגורמים ומרוקן אותה מתוכן באורך מצטבר וזהיר,כמעט בלתי מוחש.בשלבים מאוחרים יותר (בעיקר לאחר "מכאן ומכאן" החתרני והבנוי לתלפיות לא פחות) היה לו נוח להתבצר בעמדת מי שמשיח את מרי ליבו וספקותיו באורח ישיר ובלא מסננות של "תורת הספרות",כסופר במובן הבסיסי ביותר וכ"מורה פועלים".את נקיטת העמדה הזאת למד מא.ד. גורדון(היה בה סוג של קסם מיתמם שאפילו גורדון עצמו לא באמת נלכד בה).המנהיגות הפועלית בארץ (שידעה לקרוא ספרות היטב – דווקא בן גוריון היה אטום לכל סוג של ספרות)כן הבינה וראתה בו סיכון גדל והולך.מכאן ועד סופו האכזרי הדרך היתה סלולה.
    כל זה צריך להילקח בחשבון,כשאנו מדברים בברנר.

  • אריק גלסנר  On מאי 19, 2011 at 4:44 PM

    לאמנון,
    תודה על הערותיך.

  • אמנון נבות  On מאי 20, 2011 at 8:08 PM

    אורח ולא אורך,כמובן,שורה שביעית באמצע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: