סוֹרי

פורסם במגזין "מוצש" של "מקור ראשון"

סורי

'סוֹרי, חשבתי שאני לפניך בתור'. 'סוֹרי, נראה לי שזה לא ילך בינינו'. '(לקבצן:) אין לי מזומן, סורי'.
השימוש באנגליציזמים, כלומר בביטויים שמקורם בשפה האנגלית, מכוער פעמים רבות, אבל הוא גם תופעה מורכבת. השימוש באנגליציזמים חושף מורכבות בשימושי השפה שאיננו שמים אליה לב בדיבור השוטף. שימוש באנגלית בא לעתים להפגין תחכום ומעודכנות ("היה הייפ מטורף, זה פשוט הטרנד עכשיו"), שמייד אחרי השתרשותו באה התנשאות (מוצדקת!) מצד מי שחשים ששימוש באנגלית על מנת לבטא תחכום הוא פרובינציאלי ובעצם לא ממש מתוחכם. שרבוב מילים באנגלית נובע, כמובן, מהשפעת הגלובליזציה. זו נחלקת להשפעה תת-סיפית ולהשפעה מודעת, כלומר לחדירת האנגלית באופן שפתאום צצה וקופצת המילה האנגלית על לשונו של הדובר וכן לרצון מכוון של דוברים מסוימים להרגיש "אזרחי העולם" באמצעות השימוש באנגלית. אך השימוש הזה מבטא גם את הרעה החולה של הגלובליזציה: ניתוק ממקום וזמן קונקרטיים ותחומים לטובת לימבו חסר זהות, לטובת הוויה שעטנזית. הרי "האנגלית" שבה לא-דוברי-אנגלית-כשפת-אם משתמשים, היא לרוב שטוחה וסטרילית ולא שורשית ורווּיָה. ידיעת האנגלית הזאת אינה, למשל, כזו המאפשרת היכרות אינטימית עם הספרות והשירה האנגלית, כלומר עם השפה בשיא עושרה, חריפותה ודחיסותה. לפעמים, הצורך להתהדר ב"קוסמופוליטיות", באמצעות שימוש באנגלית, מוביל לתופעות משעשעות. כמו כינויו, בקרב מי שרוצים לחוש "אזרחי העולם האינטלקטואלי", של מבקר התרבות והספרות היהודי-גרמני ולטר בנימין בשם "ולטר בנג'מין". "בנג'מין" הנו הרי הנוסח האמריקאי המשובש של השם העברי "בנימין".
המקרה של "סורי" מעניין במיוחד. כשאומרים "סורי" במקום "סליחה", אומרים סליחה בלי ממש להתכוון לבקש אותה. מתנצלים בלי להתנצל. זו דוגמה לדיבור ריק. השימוש ב"סורי" הנו אירוני בלי כוונת מכוון כמעט. הוא אירוני כי איננו, דוברי העברית, רוצים לממש את מלוא מובן המילה, את מלוא ההתנצלות ולכן אנחנו פונים ללעז. אנחנו בסך הכל רוצים לחסוך מעצמנו חיכוך; לסגת, להימנע, להיטשטש. לעתים, השימוש האירוני הלא-מכוון ב"סורי" הוא אחר. אנחנו מבקשים לתחום את האירוע כאירוע לא דרמטי. הוא לא מצריך שימוש במילה כבדה והרת משמעות כל כך כמו "סליחה". "סורי" – כי לא קרה בעצם כלום.
בין אם השימוש ב"סורי" נועד לאפשר לנו להתנצל מהשפה ולחוץ בלבד, בין אם הוא נולד מהצורך לצנן ולהקטין את האירוע שאולי תבע התנצלות, אנחנו לומדים בעקיפין מהשימוש בלעז את כוחה של שפת-האם. "סליחה" היא מילה טעונה, שורשית, גדושה. "סליחה" היא מילה כבדה, היא אינה ניתנת לטלטול קליל ממקום למקום, אינה מטבע לשוני מזוהם ושחוק העובר לסוחר. כשאנחנו מבקשים "סליחה" אנחנו נוכחים במלואנו בפעולת ההתנצלות. איננו מאותתים ב"סורי", על מנת שנוכל לצאת לעקיפת התאונה החברתית ולחזור לאוטוסטראדה במהירות כמו דבר לא אירע.

אמנים בפרסומות

נוכחותם של אמנים (שחקנים וזמרים, בעיקר) בפרסומות שברה כיום את כל השיאים. מעניין היה להשוות את הנוכחות המטרידה הזו בישראל עם המצב המקביל בעולם, באירופה, בארה"ב. לאחרונה, למשל, מוצגת פרסומת מעצבנת במיוחד לחברת הטלוויזיה בלוויין בכיכובה של הזמרת קרן פלס.
מאות בשנים עמדה האמנות מנגד למציאות. או שהאמנות הציגה עולם של יופי שלעומתו נשפטה המציאות המכוערת. או שהאמנות ייצגה את המציאות ובאמצעות הנקודה הארכימדית שסיפק הייצוג ביקרה אותה (הייצוג הנו תהליך מורכב בהרבה מהעתקה מימטית של 1:1; ריאליזם במיטבו הוא מה שברנר כינה "ריאליזם סימבולי", כלומר ריאליזם שחושף את העקרונות הבסיסיים שבהתאם להם פועלת המציאות או שמבליט רגעי תמצית חריפים בה). שילובה של האמנות בשוק, מסחור האמנות, שבאים לידי ביטוי בקלות הדעת שבה אמן הופך ל"פרזנטור", הנם שילובה הממית בנשיקה של האמנות במציאות. האמנות אינה ניצבת יותר מנגד; היא שולבה באופן אינטגראלי בחברה העכשווית, כלומר בשוק ובקפיטליזם.
השילוב הזה הינו חלק מהתהליך שכינה מבקר התרבות המסעיר והמגזימן ז'אן בודריאר (בעקבות מרשל מקלוהן): "קריסה כלפי פנים" (implosion). "קריסה כלפי פנים" פירושה שאין הפרדה בין מציאות לבין ייצוג; אבל פירושה גם שאין הפרדה בין האמנות לבין המציאות. האמנות שהוטבעה במים של המציאות, מאבדת כך את כוחה הביקורתי. אמנים שמופיעים בפרסומות לא רק מוותרים על הילת האמן בעבור בצע כסף, אלא חותרים תחת כוחה של אמנותם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אדוה  On יולי 24, 2011 at 10:51 AM

    יפה דרשת, באופן מדוייק כל כך. גם לגבי ענין הסורי. עולים אצלי ביטויים נוספים, כגון וואנס once
    למשל ויש עוד לא מעט אחרים. תופעה המגחכת את העושים בה שימוש.

    דרשת יפה, גם לגבי השחקנים המפרים לא רק את קודשה של האמנות, אלא גם את החוזה שבין האמן ובין הצופה בו, שעומד על קוצו של "שנינו יודעים שמדובר בפנטזיה". דוגמא צורבת אחרונה הוא קולה של לימור גולדשטיין אם זיהיתי נכונה, המוכר ברדיו משהו מאד בסיסי, וכבר יותר לא "אאמין" לה כשאצפה בה בתיאטרון.

  • דודי  On יולי 24, 2011 at 11:32 AM

    על חנוך לווין אמרו שהקפיד להימנע מכל ביטוי אנגלי (כולל, למשל, "ביי") ורק במילה אנגלית אחת היה משתמש בדיבורו העברי – "רייטינג".

  • אריק גלסנר  On יולי 24, 2011 at 2:40 PM

    תודה על הערותיכם!

  • Ilana Haley  On יולי 24, 2011 at 4:23 PM

    מי שבתב,יפה דרשת, אני מצטרפת איליו. הגיע הזמן שיכתבו על סירוסה של הלשון העברית היפה שלנו, ויתאמצו קצת יותר ללמוד ולדבר בשפה עיברית נקייה, בעיקר בסיפרות. אני רואה את התופעה המעצבנצ הזאת אפילו בשירה. אבל אינני חושבת שיש הרבה סכויים, או בכלל לשנות דבר זה בגלל ההשפעה הטוטלית של האנגלית על כל השפות – כמעט –
    חבל ! אני לעולם לא אומר סורי, תמיד אומר סליחה…

    יפה מאוד כתבת גם לגבי השחקנים. אני מכנה אותם בשם "בדרנים" לא מספיק הכסף שהם מקבלים, הם גם בפרסומות. למעשה זה פרסום עצמי. אני גם סופרת, והייתי שחקנית. מעולם לא השתמשתי בסיפורי ושירי בשפה אחרת חוץ מהבשפה בה אני כותב: אנגלית ועיברית(לפעמים יש צורך סיפרותי, אבל זה נושא אחר). כל הכבוד על המאמר היפה והנכון. צריך עוד מאמרים כאלה 🙂

  • אורן  On יולי 25, 2011 at 12:31 PM

    גם אני מצטרף למקהלת היפה-דרשת. אם כי כשאני מסרב לקבצן אני לא אומר סורי וגם לא סליחה אלא פשוט: אני מצטער.
    ואגב הסורי – גם באנגלית "שורשית" הוא הפך לאמירה ריקה מתוכן בדיוק כמו ה-have a nice day, sir שמשמש בסוף כל שיחה עם נציג כלשהו בלי שום קשר לטון, תוכן ומהלך השיחה.

    [ואם כבר חפירות – אני מצרף לשאיפות הקוסמופוליטיות גם את תרגום הביטויים האנגליים – "זה עושה שכל" במקום "הגיוני", "בסופו של יום" במקום "בסופו של דבר" וכו'. אני מחכה למי שיתחיל להשתמש ב"כל התשע מטר"]

  • dori  On יולי 27, 2011 at 7:57 PM

    כשהייתי בתיכון חברה העירה לי על שאני אומרת סליחה יותר מדי. שאלתי אותה מה לדעתה תגובה טובה יותר לטעויות כאלה והיא אמרה תגידי סורי.זה די הצחיק אותי כי למילה יש בדיוק אותה משמעות .אבל הבנתי למה היא התכוונה, מין התנצלות בקטנה. עד אז ממש סלדתי מהשילוב המאולץ הזה של מילים באנגלית, זה באמת הרגיש פרובינציאלי ומתאמץ , אבל הסורי הזה נראה הגיוני והתחלתי להשתמש בו.זה כנראה פרץ איזשהו מחסום עכשיו אני מתחילה להרגיש שפשוט חסרות לי מילים בעברית ואני מנסה לעמוד בפיתוי ולא לעבור לאנגלית. אני רואה תכניות וסרטים באנגלית ויש שם מילים וביטויים שמצלצלים כל כך טוב ואין שום מקבילה ראויה בעברית. זה ממש מתסכל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: