על שלום חנוך והפגנת המיליון

פורסם במגזין "מוצש" של "מקור ראשון"

כששמעתי לראשונה ששלום חנוך ביטל את השתתפותו בהפגנה הגדולה בכיכר המדינה רטנתי לעצמי: “אופייני". למה התכוונתי, לי עצמי לא היה בדיוק ברור. אבל, אולי, לאיזו נוקשות בניהול הקריירה שתמיד נדמה שבצבצה מבעד לכישרון הגאוני של חנוך, איזו עציות, חוסר יכולת לניצול הזדמנויות או אף להפרדת עיקר מטפל. מוצע לו להופיע באחד מהאירועים הגדולים בתולדות המדינה, לו, למלך הרוקנרול הישראלי, שכתב את שיר המחאה הכלכלי הבולט בתולדות המוזיקה הישראלית ואחד השירים הגדולים שנכתבו פה בכלל, בקיצור, הגיעו ימות המשיח אבל אנחנו נאלץ להמשיך ולחכות, כי לשלום חנוך זה לא מסתדר בלוח הזמנים. המשיח הגיע על חמור לבן אבל הפרד לא זז.
כמובן, נלוותה לרטינה שלי כעסו של האוהב הנכזב, שאהובתו ביטלה את הפגישה ואף האכזריות שתמיד מפגין המעריץ כלפי מושא הערצתו כשנקרית לפניו ההזדמנות והאחרון מאכזב אותו. הרי כל עולם ההערצה והסלבריטאות הגלוי לעין הוא רק חלקו של הקרחון המופנה לאור, במעמקים רוחש העולם הזה יצרים אפלים שמתגלים בדרך כלל ברגעי נפילת המוערץ. לפיכך, גורו לכם מהערצת מפורסמים או מרצון שיעריצו אתכם! את שלום חנוך הערצתי לאורך שנות העשרים שלי ואף ציטטתי מאחד השירים שלו בפתח הרומן שפרסמתי. הוא שימש לי מעין סופר-אגו ואולי אף סוג של תחליף-אב עד כדי כך שפעילויות מסוימות שלא נהוג לעשות בנוכחות אביך לא יכולתי לעשות בנוכחות קולו. גם היום הוא בעיניי אחד הגאונים האבסולוטיים, גאוני-הקונזצנזוס, המעטים בתרבות הישראלית.
הלכתי להפגנה הגדולה, סבתי סביב כיכר המדינה ושמחתי בהצלחת ההפגנה, אך לא נשארתי לשמוע את איל גולן. אותו שמעתי כבר בבית, בטלוויזיה. שר את "יש לי רק חלום לקנות לך יהלום" ו"מי שמאמין לא מפחד" – בהופעת חייו.
והנה חלפו הימים והחלו נפוצות שמועות על מה שעמד באמת מאחורי ביטול הופעתו של חנוך בהפגנה הגדולה. לפי אותן שמועות, כנראה נכונות, ביקשו המארגנים מחנוך להופיע לפני איל גולן וחנוך סרב. או שהוא מופיע אחרון או שאינו מופיע כלל. הסיבה נהירה: כל מי שמופיע לפני המופיע האחרון נתפס כ"חימום" להופעה הגדולה. המארגנים סברו, כנראה, וכנראה בצדק, כי יש יתרון גדול בהענקת הכבוד הזה לאיל גולן. כך יוכלו לאותת שהמחאה אינה מחאת מפונקים "אוכלי סושי", אלא מחאה עממית. אך שלום חנוך סרב להיות זמר החימום של גולן.
לגילויים הללו נלווה גל פובליציסטי מלא ביקורת ואף בוז לשלום חנוך. אז בגלל זה לא באת להופיע? בגלל אגו?! לא היו ולא נבראו שום בעיות לוחות זמנים, אם כך, אלא, פשוט, לא היה בכבוד שלך להופיע לפני איל גולן! זעמו הזועמים.
אבל הגילוי הזה, שלא נוקשות, אטימות, טמטום וחוסר יכולת להבחין בין עיקר לטפל, גרמו לחנוך לא להופיע, אלא, כפי הנראה, "רק" ענייני אגו, החזירו את כבודו של חנוך בעיניי. כן, מוצא חן בעיניי מאד שאדם עומד כך על כבודו. למה מה קרה? מדוע שחנוך יופיע לפני איל גולן?! מדוע מי שכתב מאות קלסיקות ישראליות יחמם זמר בעל קול נהדר אך שאינו כותב בעצמו את שיריו ושאין לו אישיות עצמאית מובחנת (כפי שטענתי פה לפני כמה שבועות)? אני תומך במחאה, אמר חנוך בהודעתו; אבל לא אמחל על כבודי, למרות שזה מסתדר עם השיקולים הפוליטיים-תרבותיים שלכם, הוסיף כנראה בלבו.
כן, אגו! אז מה?! אגו הנו החלקיק האלמנטרי הלא-בקיע של כל אחד מאיתנו, אגו זה דבר אותנטי, עמידה על האגו אפילו מרגשת, כשהיא סותרת אינטרס עצמי קר, כמו במקרה הזה. הרי בגלל האגו הזה לא רק שחנוך לא הופיע באחד האירועים ההיסטוריים בתולדות ישראל אלא גם, ודאי ניחש, יספוג השפלה מעצם הפרסום שבגלל אותו אגו לא הופיע.
ב"כתבים מבית המוות", היצירה האוטוביוגרפית-למחצה שפרסם דוסטויבסקי לאחר שחרורו מהכלא והגלות הסיביריים, הוא מתאר כיצד האסירים בכלא מבזבזים את כל כספם בליל הוללות אחד. אין זו טיפשות, מסביר דוסטויבסקי. "בשעה שהוא מתעלס (האסיר – א.ג.), הרי הוא משליך את הכסף תמורת דבר הנחשב בעיניו דרגה אחת למעלה מן הכסף. מהו אפוא למעלה מן הכסף בעיני האסיר? – החופש, או לפחות איזו הזיה על חופש". בזבוז הכסף הוא בעצם הכרזת עצמאות; לפחות לרגע אחד אני עושה מה שבא לי. חנוך ביטל את הופעתו למרות שהביטול נגד את האינטרסים שלו מכמה בחינות, כי הוא רצה לעשות מה שבא לו. וזה אצילי. וזה יפה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אחת העם  On ספטמבר 17, 2011 at 10:45 PM

    רק גלה נא את אוזני: מי זה אייל גולן?

  • ענבל  On ספטמבר 27, 2011 at 9:51 PM

    וזו בדיוק הסיבה למה לא צריך להתנצל בפני טורקיה.

  • אריק גלסנר  On ספטמבר 27, 2011 at 9:57 PM

    לענבל, אני לא בטוח שזהו היסק נכון.
    שלום חנוך יכול לשמור על האגו שלו ולסכן מעט את שמו ואולי מעט מכירות.
    מנהיגינו הדגולים מסכנים אותנו באי הגמישות שהם מנהלים בטיפול במשבר עם טורקיה. העמידה על האגו במקרה הזה היא מסוכנת בהרבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: