מעבר דירה או על שני סוגים של רגשות

הקישור בתגובה הראשונה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ניקה  On אוקטובר 20, 2011 at 12:17 AM

    אריק שלום. התלבטתי אם להגיב, כי מה שיש לי לומר הוא אישי והפוסט שלך אמנם אישי אבל עדיין, צריך לכבד את הכסות.
    טוב, שיהיה. כי מה שמפריע לי פה, ו בכלל בכתיבה שלך כל פעם שהיא נוגעת לנשיות, זו המיתולוגיה. מיתולוגיה היא דבר נחוץ, אבל נדמה שאתה לכוד במיתוס ילדי במיוחד של נשיות. מה שאתה לא מבין זה שכשתוכל להחלץ מתוך המיתוס הספציפי (ייתכן שהוא נושא עבורך ערך ארוטי אישי יקר, ולכן הויתור על המיתוס יהיה מכאיב ) כאשר תוכל להחלץ, אותו יופי יהיה נגיש יותר. תוכל להרגיש רווי יותר, ומעט פחות ריק. ודברת פה על העונג שאתה שואב מהמלאות .
    ראשית, ההבחנה שאתה עושה, כאילו רק הן, הנשים, נושאות היופי. ההבחנה הזו אכזרית ולא מבוססת. נדמה שאתה לא תופס את עצמך כיפה. ולכן, לא ממש ראוי ליופי הזה שאותו אתה מנסה כל כך לתפוס. האבחנה מתחזקת כי אתה מרגיש באיזשהו מקום שהאישה היא יצור שמביא אתו משהו שטני, כלומר מביא עליך , האיש, התמודדות. אתה רואה אישה ונכנס למאבק. לשני מאבקים: נגד עצמך ונגד היופי. אתה כל כך נאבק ולכן מה שיש לך לומר לה, זה משפט לא מאוד מוצלח כמו " את יפה, אז בואי נפגש? " והיא מרגישה את המאבק שלך כמובן ונרתעת. היא מרגישה שאתה נמצא במרחק ממנה. ואז אין כל סכוי. צריך להבין שכולם, כולן, מרגישים הכל. מעטים יודעים לנסח, אבל כולם מרגישים פחות או יותר הכל.
    שנית, וזה גם מתקשר לעניין המיתי ,אבל באופן שונה. הדרך להתמודד עם יופי באופן שלא ישתק , היא להוריד אותו לארץ. יופי הוא עניין נפוץ, לא סודי ונדיר. יופי הוא גם לא איזו גזירה משמיים. אפשר להשיג אותו. תתפלא מה איפור טוב ובגדים נכונים יכולים לעשות. נכון, יש עניין של קסטות בנושא המראה, אבל בערך שישים אחוז מבנות ה 20-36 יכולות בהנתן בגדים איפור ושיער נכונים, להראות ממש יפות ~ יש אלגוריתם ליופי ~ לא מדובר בפלא או תורת הסוד. הן גם לא עושות את זה כדי להביס. נשים מתייפות כדי להרגיש שאוהבים ומקבלים אותן. הן נותנות לך מתנה, לא הזמנה לקרב. תהנה מהיופי, בין אם הוא כרגע בידיים שלך, ובין אם הוא חולף לידך. תהנה ממנו כמו שאתה נהנה מנגיסה בתפוח או השירים בני ה-19, מתחת לספה .
    סליחה על הסחף, אבל אני קוראת פה זמן מה והיה חשוב לי לומר. אינך חייב לפרסם את תגובתי, אתה מוזמן לקרוא ולהפיק מה שתבחר 🙂 בהצלחה בדירה החדשה.

  • אריק גלסנר  On אוקטובר 20, 2011 at 3:33 AM

    לניקה, יש הרבה מה לומר אבל אין זה המקום. רק שתי הערות קצרות:
    הכעיסה אותי הנחה שיש בדברייך שלפיה אני פשוט לא מבין כמה דברים (שלא רק נשים נושאות יופי וכו'). תני לי קרדיט…יש דברים שאינם עניין של הבנה. לו היה האדם (נצא קצת למרחב מהמלכוד האישי) יצור שצריך רק לאלפו בינה ואז הוא יהיה מאושר – ובכן, היינו מזמן מאושרים. זה לא עניין של הבנה, זה עניין של הרגשה ודברים עמוקים בהרבה מתובנה וידע.
    שנית, אני סבור באמת ובתמים שתהום מפרידה בין המינים ביחס לחוויות מסוימות.

  • ניקה  On אוקטובר 20, 2011 at 1:46 PM

    אכן לא המקום. קיוויתי שהמשפט "כולם מרגישים הכל, מעט יודעים לנסח" דיבר בעד עצמו (בנוגע למה שאמרת , כאילו רמזתי לעליונות הרעיון או ההבנה על הרגש – בדיוק ההיפך).
    אני חושבת שה'תהום המפרידה', מתחברת למיתולוגיה שציינתי, ויש לה ערך מוסף, סמוי. never mind

  • אור גור אש  On אוקטובר 20, 2011 at 3:11 PM

    החוויות משהייה בבר הן כאפס לעומת חוויה שהיא רגשית עמוקה
    בעת שמוצאים פיסות חיים ואנשים מהעבר, בתוך ערימת הניירת והחפצים
    כשמפנים דירה, מאד מוכרת לי הסיטואציה הזאת ודי מזדהה איתך.

  • אריק גלסנר  On אוקטובר 20, 2011 at 3:16 PM

    לניקה, הדברים נוגעים בציפור הנפש, ואני משער שלא רק שלי, לכן הם סוערים 🙂
    ולכן אני לא מסוגל להניח בלי מענה.
    לגבי עליונות ההבנה או הרגש: התכוונתי לחלקים אחרים בדברייך בהם חשתי אי נתינת קרדיט וגם, אם יורשה לי, היעדר אמפטיה, כביכול "בן אדם, איך אתה לא תופס ש" וכו'.
    לגבי התהום הפעורה או לא: אני סבור שצריך להחיל את המושג "אידיאולוגיה" במובן המרקסיסטי גם על יחסי שני המינים. מרקס טען שמעמד אחד יוצר אידיאולוגיה שמשכנעת מעמדות אחרים שהסדר הקיים עובד לטובתם. כביכול, החברה פועלת יחד בהרמוניה מלאה ואין פערים תהומיים בתוכה. יש להכיר בכך שבחברה יש מלחמת מעמדות, טען מרקס, לא לטשטש את העובדה הזו.
    אני סבור שניסיון לטשטש את אי זהות האינטרסים המסוימת (יש גם שותפות אינטרסים, בהחלט) בין שני המינים הוא ניסיון אידיאולוגי במובן המרקסיסטי.

  • ניקה  On אוקטובר 21, 2011 at 1:57 AM

    לאריק, נדמה שהאישה, במיתוס שלך, היא יצור שמביא אתו גורם שטני, ולכן מביא עליך התמודדות – כלומר מאבק. כדאי לך להזהר שלא לראות באישה עצמה את הגורם השטני. זו גישה, וכשאתה אומר שיש דברים שנשים לא יבינו, אולי אתה מתכוון למאבק הזה של הגבר (מול עצמו?)
    יש תחושה שמיתוס היופי שתארת , מעצים את התהום ואת המאבק ושואב ממנה ערך ועניין (למשל,החלת מונחים מרקסיסטים על היחסים בין המינים..) .המחיר הוא תחושת זרות, וסופו של דבר ריקות. ופה אני רואה קשר בין חלקי הפוסט – הדירה הריקה, והמפגשים הריקים עם הנשים. אני מרגישה שהפוסט לא חולק לשניים, להיפך, זה אותו סוג של רגש. וההבנה הזו מלאה אותי, בפשטות, צער. מקווה שיהיה מעבר קל 🙂 ו אם דבריי לא היו במקום, מתנצלת.

  • איה  On אוקטובר 23, 2011 at 2:19 PM

    רשימה נוגעת ללב.

    וכן יש משהו, בדבריה של ניקה, מאוד נכון, אבל גם נכון שדרך ההתבטאות מנגנת באיזה אופן שעלול לעצבן כי מנשבת בה קרירות (אינדפרנטית, כלומר איזו אדישות כלומר על הזין (שאין לה) שלה, וזה לדעתי מפני שברשימה שלך יש משהו שעלול לעורר אנטגוניזם אצל נשים. וכך מסתובב לו המעגל …). מצד שלישי האמת היא שמאוד מפתיעה ומשונה האנלוגיה (אם אפשר לכנות זאת כך) בין גישת יחסי המעמדות המרקסיסטית לבין המבט על יחסי גבר-אישה. העניין הוא שזו גישה פשוט לא כדאית. משום בחינה. עדיף לדעתי לחפש אנלוגיות אחרות. ותמיד צריך אנלוגיות ודימויים ממחישים לזה. ואכן באמת קיים שוני בין שני המינים. (זה בלי לדבר על מגדר כעת. ואני פמיניסטית זוועתונית למדי.) כי גם אם יש איזו מיסטיפיקציה או השלכה (מיתית או אידאליזציה) של צד כזה על צד אחר, כדאי לחפש דימויים או מטאפורות אחרות כלומר כאלו שייאפשרו דילוג בין השדות וגמישות

    ושנה טובה ומתוקה לך

  • אריק גלסנר  On אוקטובר 25, 2011 at 1:12 PM

    שנה טובה ומתוקה גם לך, איה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: