על "האיש שלנו בהוואנה", מאת גראהם גרין, הוצאת "ידיעות" (מאנגלית: יואב כ"ץ)

פורסם במדור לספרות ב"שבעה לילות" של "ידיעות אחרונות"

אחד הדברים היותר מעניינים ביחס לרומן הזה הנו תאריך פרסומו. הוא ראה אור ב-1958, כאשר קובה נשלטה עדיין על ידי הרודן בטיסטה ולא הייתה עדיין קומוניסטית. המהפכה של קסטרו, שהחלה כבר אמנם, טרם נחלה את הצלחתה. אך העיקר ביחס לתאריך פרסומו הוא שהרומן הזה התפרסם יותר משלוש שנים לפני שהפכה קובה למוקד למתיחות בינלאומית ולמצע גאוגרפי לרגע הקרוב ביותר, אולי, שבו הפכה "המלחמה הקרה" לחמה: “משבר הטילים בקובה" (1962). זה מעניין כי הוואנה של גרין היא כבר, ב-1958, מוקד לרחישות ריגול בינלאומיות, כשאחד משיאי הרומן הוא תהייתם של שירותי הביון הבריטי מה משמעותם של תרשימי מתקנים חשודים שמספק להם "האיש שלהם" בהוואנה. האם אלה מתקנים של נשק סודי חדש? אולי טילים?
אבל הרומן הזה רחוק מאד מלהיות רציני כמו שהיה בשעתו משבר הטילים בקובה. זוהי מהתלה משעשעת ומהנה לקריאה, לפרקים מצחיקה ממש, אך חסרת ערך שאינו בידורי. גראהם גרין (1904-1991), סופר פורה שהיה גם מבקר ספרות, תסריטאי (הוא כתב את התסריט לסרט המופת “האדם השלישי”), איש ביון ותייר נמרץ, כתב גם כמה רומנים רציניים, כמו למשל "העוז והתפארת" המתרחש גם הוא בדרום אמריקה. זהו אינו אחד מהם. אם כי בכוונת-מכוון הוא אינו כזה; גרין בהחלט כיוון למהתלה וזה בהתאם מה שיצא. אגב, גם הרומנים הרציניים של גרין, אלה המוכרים לי ובהחלט לא כולם מוכרים לי, שעוסקים בחומרה בסוגיות של דת ומוסר, מהנים לקריאה אך אינם רומנים גדולים. ופרט אחרון מקדים: הקתוליות משחקת תפקיד משמעותי ביצירה של גרין, הרצינית והבידורית כאחת, והיא נוכחת גם כאן. גרין המיר את דתו לקתוליות בצעירותו ומעניין להשוות בינו לסופר בריטי סטירי נוסף, בן דורו ממש, הסופר הגדול אוולין וו, שאף הוא היה קתולי. האם יש קשר בין האאוטסיידריות הקתולית (באנגליה) לבין נקודת המבט המרוחקת של הסטיריקן?
הרבה הרבה שנים לפני הפרודיות על סרטי ג'יימס בונד (ושלוש שנים לפני סרט ג'יימס בונד הראשון, “ד”ר נו” עם שון קונרי), שם גרין את עולם הריגול ללעג ולקלס. הגיבור שלו הוא ג'ים וורמולד, בריטי שחי בהוואנה, בה נישא לאישה קובנית שנטשה אותו והותירה אותו עם בת יפהיפייה בת 17, בת שנעה בין פרצי דבקות דתית קתולית לגחמות של מתבגרת יפה ומפונקת. וורמולד הוא טיפוס מופנם ועגמומי, בעל חנות לממכר שואבי אבק. המודיעין הבריטי בוחר בו להיות "האיש שלנו בהוואנה" למרות שאין רחוק מוורמולד העצי כעולם הריגול. אבל דאגות הפרנסה שנובעות, בין השאר, מגחמותיה ופזרנותה של בתו, מביאות אותו לקבל את ההצעה המוזרה (ואת הכסף). וורמולד, כמובן, אינו מעלה בדעתו כלל וכלל לעסוק בריגול. במקום זה הוא בודה ממוחו רשת ריגול שפרש כביכול ברחבי האי הקובני, רשת שתובעת כמובן משכורות וחשבונות הוצאות. את פעולת ההמצאה הזו ממשיל וורמולד לעבודת הסופר, הממציא דמויות בדויות ומעורר את הקורא להאמין במציאותן. נקודת המפנה הראשונה במהתלה מתרחשת כאשר המודיעין הבריטי דווקא מתרשם מאד מהדיווחים המומצאים ולוחץ לקבלת עוד מידע. במיוחד הוא מתרשם מתרשים הבסיס הסודי ובו כלי הנשק המוזר שסיפק להם וורמולד. כלי נשק זה הנו, למעשה, הגדלה של מנגנון שואב האבק שוורמולד מוכר. ואכן, כלי הנשק מזכיר לכל המומחים של הביון הבריטי "משהו", אבל הם אינם מצליחים לפענח מה בדיוק הוא מזכיר להם. נקודת המפנה השנייה ברומן היא ששירותי ביון מתחרים, שהמידע של וורמולד הודלף להם, מתחילים אף הם להאמין ברשת הסוכנים הבדיונית ומחליטים לחסלה. כך מוצא את עצמו וורמולד אחראי לשלומם של אנשים שאין להם מושג מה התפקיד הדרמטי שמיוחס להם בעיני שני שירותי ביון של שתי מעצמות לפחות. כל הסטירה הזו מתרחשת על רקעה של הוואנה, עיר של דקדנס נהדר ולא נהדר, עיר של אלכוהול, סמים וזנות.
בצד קווי המתאר הסטיריים הגדולים ששורטטו זה עתה, יש ברומן כמה רגעים מקומיים יותר של הומור גדול. למשל, כאשר וורמולד בא להזהיר את אחד ה"סוכנים" שלו, פרופסור סאנשז, שהוא עומד להירצח על לא עוול בכפו, הוא מגלה שה"סוכן" מצוי עם מאהבת צעירה ולוהטת, שמתנהגת כלפיו, עם זאת, בגינונים פולניים של רעיה חוקית פגועה. המאהבת הלטינית-פולנית סבורה שוורמולד נשלח מטעם מריה. וורמולד ממהר להצטדק: "אין לזה שום קשר למריה – לסניורה סאנשז, התכוונתי". על כך עונה הפרופסור בחדות: "איך לעזאזל סניורה סאנשז קשורה לזה?". מריה, מסתבר, אינה אשתו של הפרופסור אלא מאהבת נוספת.
למרות אופיו הקומי הבסיסי של הרומן יש בו גם רגעי רצינות נוגעים ללב. למשל, כשוורמולד, שבקושי יודע להפעיל אקדח נדרש להשתמש בו לראשונה, הוא מגלה כמה לא טריביאלית הפעולה הזו כאשר אתה צריך לחסל בנאדם שאינו אנונימי בשבילך, אפילו עם היעדר האנונימיות נובע משניים שלושה פרטים אישיים שאתה מגלה עליו במשך היכרות קצרה.
אך ככלל זה אינו רומן חשוב משום בחינה, אלא רומן חביב המספק בידור יעיל.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: