מאמרי ב"ארץ אחרת" על "מזכר פנימי" של אמנון נבות ועל ביקורת הספרות

הנה כאן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מרית בן ישראל  On מאי 25, 2012 at 12:13 AM

    תודה על המאמר המעניין והמעורר מחשבות, גם כשאני לא מסכימה (בעיקר עם נבות וגם קצת איתך). גיתה אמר: המחשבה נעלה מן הידיעה, אך לא מן ההתבוננות. החטא הגדול של נבות הוא אפס התבוננות. הוא יודע והוא חושב, והוא לא טורח להתבונן. הוא מחליט מהי ספרות ושם הוא נתקע ופוסל מראש כל מה שלא מתאים להגדרה המאד צרה שלו. זוהי גישה מוגבלת ומגבילה.
    גם לגבי האטומיזם אני בספק, אולי בגלל שרגל אחת שלי נטועה באמנות. יש שלמים שרואים אותם רק ממרחק, ואני חושבת שאוסף הדברים הלא קשורים כביכול, כן מצטרפים בסופו של דבר לשלם שאופיו יותר קולאז'י ופתוח ושאפשר לראותו כשמתרחקים מעט, רק מקרוב זה לא מתחבר.
    יש לי ספקות גם לגבי "המשימות החברתיות" של סופרים, אם ניקח את קנז למשל, הנובלות של מומנט מוסיקלי הרבה יותר מרעישות אותי מהתגנבות יחידים. ויש כמובן גם דוגמאות עוד פחות חברתיות. ולבסוף, המניע לכתיבה הוא מדד לא אמין בעיני. אין קשר פשוט בין מניעים לתוצאות. אנשים עם מניעים טהורים ונעלים יכולים לכתוב ספרים גרועים ומשעממים, ולהפך. ואני משוכנעת (כפי שאולי רמזת בעדינות) שהתשוקה להכרה היא אחד המניעים החזקים של נבות, מה שלא עושה את מה שהוא אומר לפחות או יותר משכנע או עמוק. טקסטים ויוצרים הם שתי ישויות נפרדות, שהזיקות ביניהם אינן נתונות מראש.

    • אילה  On מאי 25, 2012 at 1:36 PM

      מרית שלום. נבות דיבר על אמנות שיוצרת זרם מרכזי סואן. אמת קולקטיבית ומיידית. אם תבחני את היצירות של דמיאן הירסט, המצליח באמנים בני זמננו, האם אין בהופעתו ובמקום שכבש (אגב בעיני מדובר באמן מזהיר), תמיכה בדברים של נבות, גם כשמדובר באמנות הפלסטית?

  • anarchist  On מאי 25, 2012 at 10:13 AM

    קראתי את מזכר פנימי

    1. עד כמה שאני זוכר אמנון נבות הזכיר שני ספרים ראויים,ורד הלבנון של לאה איני וגם חדר של יובל שמעוני.לכאורה אמנון נבות כותב דבר והיפוכו , בתחילת הסקירה של אמנון נבות הוא טוען שיובל שמעוני כשל בכתיבה הסגנונית או שכשל במה שכשל דן סרי דהיינו להיות עגנון.

    2. לא קראתי את זכרון דברים, לא קראתי את סוף דבר. התגנבות יחידים הוא ספר שאני לא אקרא פעם נוספת,אם כבר אחרי החגים של קנז ראוי לקריאה נוספת.לגבי הערכתו של אריק את "סיפור על אהבה וחושך" אני מסכים עם נבות שטען שעמוס עוז שפך נהרות של דיו על רחוב הנביאים ועל סבתא ז'נטילה .

    3. אריק טועה בטענתו שאמנון נבות לא נהנה מקריאה, אמנון כן נהנה על פי דבריו מדוד שחר,מהכלב בלק ומהכנסת כלה. מה שאמנון כן טען הוא נגד הפיכת הספרות לתרבות הפנאי

    4. אני מנחש שאריק
    מתכוון לאשה בורחת מבשורה כאשר הוא מדבר על ספר שמתקרב לזכרון דברים או התגנבות יחידים

    שאול סלע

  • דוד  On מאי 25, 2012 at 11:43 AM

    נהניתי מאד מהמאמר. לטעמי, אתה כותב הכי טוב על החיים, כשאתה כותב על ספרות. מה שחסר לי כאן ובביקורת הספרותית שלך בכלל זו התייחסות לשפה. לדעתי, התייחסות כזו היא בבחינת קומה נוספת (ואולי אף קומת הקרקע), המאפשרת בחינה טובה יותר של התובנות המעניינות שעלו במאמר

  • אילה  On מאי 25, 2012 at 1:21 PM

    אריק שלום. אני חושבת שחשובה ביותר ליוצר או מבקר היכולת לחיות _באמת_ את תקופתו. האם בזה מצליח נבות? (במקרה קראתי חצי מ"ורד הלבנון" ואני לא שותפה לתחושותיו, בקושי צלחתי את חצי הספר הזה. אבל ניחא)
    נראה שאמנון נבות לא פתוח לז'אנרים שלמים של ספרות: כוונתי למדע הבדיוני והפנטזיה . המדע הבדיוני הוא ז'אנר דרכו יתכן מפנה ביחס הניכור ששורר כיום (עליו אתה מרבה לדבר בכותבך על המרחק של התרבות מהמדע/טכנולוגיה) בין הספרות לעולם . ברצוני להפנות אותך לדיון שבשעתו התקיים תחת עץ התגובות למאמר מ"וניטי פייר" ודן בסוגיה הזו. כתבתי שם באריכות על מה שארע לתעשייה המוסיקה (המקדימה את הספרות , מבחינה היקף כלכלי והשפעה), מהם הגורמים ואיך לא ניתן להחלץ מהתהליך גם לגבי הספרות. בארה"ב זה יותר ניכר (שים לב לקריסתה של רשת הספרים השניה בגודלה, borders).
    בנוגע לאטומים, זו תוצאה של הפוסט מודרניזם הכופר באמת קולקטיבית וכופה שכל קריאה, תהיה קריאה סובייקטיבית. כך לעולם לא יוכל אדם בודד ללכוד את מכלול הנייטרליות חסר הפניות, החבויה תחת ערפלי הסובייקטיביות. ולא רק שלא יוכל – אי אפשר לכוון לשם. ופה מתחילה הבעיה. כי אז אין התקדמות קולקטיבית, ולכן אנחנו רואים את עלייתה של תרבות הרטרו (פרדריק ג'יימסון חזה את זה ב"מפנה התרבותי" ,כבר בשנות התשעים) והשכפול, היחידה שתופסת את ה'המונים'.
    בנוגע להערה על קורצווייל והישיבה – זו הערה מבריקה בכל כך הרבה רבדים. הערה ש,בהפוך על הפוך, גם מישל וולבק היה חותם עליה.

  • אריק גלסנר  On מאי 25, 2012 at 1:26 PM

    תודה על הערותיכם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: