שונות (אריסטו על פייסבוק ועוד) ושנה טובה!

1. קורא וקורא מחדש בתדהמה ובהשתאות את אפלטון באי יווני. והפלא ופלא ב״גורגיאס״ מתנצח סוקרטס עם מי שמביע דעות ניטשיאניות לחלוטין על מקורות המוסר ורואה בו ״מוסר עבדים״. אכן, כל הפילוסופיה המערבית היא הערות שוליים לאפלטון האלוהי!

2. אריסטו ב"אתיקה" (המאה הרביעית לפני הספירה) מבקר כך את "פייסבוק":

"אולם אשר לידידים הגונים, האם מוטב שיהיו לנו רבים ככל האפשר, או ישנו גבול מסויים גם לחוג של ידידים, כפי שישנם לגבי מספר האזרחים שבעיר? […] ישנו, אפוא, גם גבול מסוים למספר הידידים, – ומסתבר שאינו יכול להיות גדול יותר ממספר האנשים שעמהם אפשר לחיות יחדיו, שהרי בכך מצאנו את התכונה האופיינית ביותר של ידידות. והרי ברור מאליו, שאי אפשר לחיות ביחד עם רבים, ולהתחלק ביניהם. ויתר על כן, גם הללו צריכים להיות ידידים זה לזה, אם כולם אמורים לעשות ימיהם ביחד; וקשה להשיג זאת במספר גדול של אנשים. כמו כן יקשה להשתתף שיתוף הדוק בשמחותיהם ובצערם של רבים; שכן מסתבר שבעת ובעונה אחת יהיה צורך לשמוח עם זה, ולהתאבל עם זה. אולי מוטב, אפוא, שלא לבקש להתיידד עם אנשים מרובים ככל האפשר, אלא עם אותו מספר של אנשים אשר די בהם לחיים ושבצוותא; שאין זה מתקבל על הדעת שאפשר להיות מיודד מאוד עם רבים. מאותה סיבה גם אי אפשר לאהוב כמה אנשים; שאהבה היא מעצם מהותה מעין ידידות מופלגת, וזו אפשרית רק כלפי אחד; גם ידידות חזקה תיתכן, אפוא, רק עם מועטים. ואמנם נראה שהמציאות מאשרת את הכלל הזה; שאין אנו מוצאים ידידים רבים הקשורים בסוג הידידות החברית, ויחסי הידידות המהוללים ששירי העלילה מספרים עליהם היו תמיד בין שניים. ואלו המשופעים בידידים שמקיימים יחסים הדוקים עם כולם רואים אותם כאנשים שאינם ידידים אף לא לאחד, וקוראים לאנשים אלו 'מתחנחנים'" (הוצאת "שוקן", מיוונית: יוסף ליבס).

3. אני קורא בפעם הראשונה את ״עם, מאכל מלאכים״ של יצחק לאור. בצד ״הדקדוק הפנימי״ של גרוסמן (וכן, כפי הנראה לי, "היכן אני נמצאת" של אורלי קסטל-בלום ו"בדרך אל החתולים" של יהושע קנז) זהו הספר העברי הטוב ביותר שראה אור בשנות התשעים מאלה המוכרים לי (והזכורים לי כרגע). כל הכבוד על הוצאתו לאור המחודשת בהוצאת ״ידיעות״, שאחראית עליה, כך אני נמצא למד, נוית בראל.

4. שנה טובה לכל קוראי הבלוג!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נועם לסטר  On ספטמבר 4, 2013 at 3:04 PM

    שנה טובה

  • ורד  On ספטמבר 4, 2013 at 4:14 PM

    יפה התזמון של הנחת מהספר שאיתו אתה עובר מהשנה המסתיימת לשנה החדשה.
    שנה טובה גם לך וחג שמח!

  • אריק גלסנר  On ספטמבר 4, 2013 at 5:06 PM

    שנה טובה נועם וורד!

  • עידית  On ספטמבר 5, 2013 at 7:20 AM

    שנה טובה לך.

  • Tirza Hechter  On ספטמבר 5, 2013 at 8:15 AM

    שנה טובה גם לך. הביקורות שלך מחכימות את כולנו. תודה.

  • אריק גלסנר  On ספטמבר 5, 2013 at 12:57 PM

    שנה טובה, עידית ותירצה!

  • נירגל  On ספטמבר 8, 2013 at 7:48 AM

    אבל לא הצלחתי להבין, אם לדבר רק על הספר פרופר, 'עם, מאכל מלכים', באמת שלא ברור לי איך טקסט שכול משפט בו מכוון לאותה מטרה שחוקה של שנאה (לישראל), יכול להצליח כספרות (לא הכוונה מכירות, כן? אולי במכירות הוא יצליח). הטקסט הפך את עצמו לצפוי ולכן ללא מעניין. 'מקראות ישראל' של נבות נראה לי כתוב דומה, אבל אין בו את אותו סוג שגרתיות, לכן אולי הוא יותר טוב?

  • אריק גלסנר  On ספטמבר 8, 2013 at 10:11 AM

    אכתוב אולי על הספר ביתר הרחבה בהמשך. אולם הספר, וזה אכן מפתיע, אינו מונע משנאת ישראל ואף מכיל הרבה אמפטיה (מפתיעה) כלפי (לפחות) אזרחי המדינה.

  • נירגל  On ספטמבר 8, 2013 at 3:04 PM

    תודה על תשובתך. נראה לי שהאמפטיה ו'האשם האמיתי בסבל' מתומצתים בבירור בשמו של הספר ('עם, מאכל מלכים'). הספר טוען שהאזרחים התמימים שגם טיפשים אמנם, ראויים לכול אמפטיה אפשרית כי לא הם אחראים לעוול הנמשך שגורם קיומם, אלא המשטר. דיכוטומיה מיושנת כיום, בעולם שבו המדינה היא לא השליט, אלא בכלל החברות הכלכליות הגדולות (בלי קשר להאשמות שעולות בספר שלקוחות מעולם הפוליטיקה והעיתונות לדעתי, ולא מצליחות להתיישב טוב בטקסט). כיום תפקיד המשטר בדמוקרטיה נחמס ממנו ע"י אותן חברות כלכליות (זה קרה כבר מספיק ממזמן כדי לא להמשיך את המוכר והידוע שזמנו עבר). האמפטיה באמת נמצאת בספר אבל מעליבה (טוב לב שמוכן להתייחס אל האזרח כטיפש, כלא מסוגל, וזו הסיבה שאין האזרח 'רואה את האור').

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: