על דוניה פרפקטה, של בניטו פרס גלדוס, הוצאת "עם עובד" (מספרדית: משה רון)

פורסם במדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות"

הרומן הספרדי הזה בן המאה ה-19, של מי שנחשב לגדול סופריה של ספרד במאה ה-19, ולגדול סופריה מאז סרוונטס, מציג מאבק בסיסי שאפיין את המאה ה-19 באירופה ואת סיפרותה בעקבותיו. זהו מאבקם של "הקידמה" והמודרניזציה והחילון והקפיטליזם בכוחות שמרניים ודתיים ופיאודליים; לעתים זוהי מלחמתה של מדינת הלאום המודרנית בפרובינציאליות, ניסיונה להכפיף את הפרובינציה הנחשלת לסמכותה (כמו כאן). מלחמת החילון ו"הקידמה" בדת ובמסורת, עומדת גם ביסוד חלק נכבד מספרות "ההשכלה" העברית שלנו במאה ה-19. ו"דוניה פרפקטה", שראה אור ב-1876, הוא אכן סוג של רומן "משכילי" כזה בתרבות אירופאית פריפריאלית-יחסית בקצה ההופכי של אירופה, לא זה הצפון-מזרחי כמו ספרות "ההשכלה" העברית שלנו, כי אם זה הדרום-מערבי.
בגוף שלישי, רוב הזמן, בהולכת סיפור קלילה ובנימה אירונית, בהתערבויות והערות ספורות אך משעשעות של המספר על עצם מעשה הסיפור ותוך שימוש באמצעי סיפור מתוחכמים יותר לעתים, מספר לנו בניטו פֵּרֶס גַלדוס את סיפורו של פֵֶּפֶּה ריי, מהנדס בן שלושים וארבע, שנשלח בידי אביו אל עיר פרובינציאלית (בדויה) בשם אוֹרבָּחוֹסה, על מנת להשתדך לבת דודתו הצעירה, הרגישה והיפה – רוסאריו. המפגש בין פפה המשכיל ואיש העולם הגדול לדודתו האדוקה, דוניה פרפקטה, ולשאר בני העיירה הקרתנית אינו עולה יפה. ספרו של גלדוס, שראה אור כאמור ב-1876, נטוע בהיסטוריה בת התקופה של ספרד, בה בצד יריבות בין כוחות ליברליים לכוחות שמרניים בערי הבירה, נאלץ השלטון המרכזי לאכוף את סמכותו בכוח, לעתים, על חבלי ארץ מרדניים שלא ניאותו לקבל הוראות ממדריד. סרבנותה הפרטית של הדודה ביחס לשידוך בתה עם פפה ריי שזורה כאן במרדנותה של העיירה הבְּערה כנגד השלטון המרכזי.
בכדי לומר משהו על הרומן הזה אין מנוס מלחשוף דבר מה שמסתבר לקורא באמצעו. כך שמי שלא רוצה לחוות אפילו ספוילר-למחצה מוטב לו שלא יקרא את השורות הבאות. עד אמצע היצירה נהנה הקורא הנאה גדולה מההתנגשות המתוארת בו. האהדה של הסופר נתונה לפפה ריי "המודרני" לכל אורך הרומן, אבל יש איכות קומית בלתי רגילה להתקפות שמתקיפים אותו בני העיירה. אלו מצחיקות מאד כי הן נתפסות על ידי הקורא לא רק כהתקפות פסיביות-אגרסיביות ו"פולניות", אלא כהתקפות שמנוגדות בעצם לאינטרסים של המתקיפים וכהתקפות חסרות שחר שנובעות מרגשי הנחיתות שלהם. למה הכוונה? עד אמצע הרומן הקורא סבור שהתקפותיה של דוניה פרפקטה ("המושלמת"), אמה של רוסאריו, נובעות כל כולן משגיאה שמקורה רגשי נחיתות. "אני נשמרת היטב מלגנות אותך על שאתה מאמין שלא אלוהים ברא אותנו בצלמו ובדמותו, אלא שמוצאנו מן הקופים; גם לא על כך שאתה מכחיש את קיומה של הנשמה וטוען שהיא סם כלשהו כמו אותן גלולות של מגנזיום שמוכרים בבית מרקחת […] מה שאני אומרת הוא שתושבי אורבחוסה העלובים והמסכנים הללו הם נוצרים טובים ויראי שמיים, אפילו שאין בהם ולו אחד הבקי בפילוסופיה גרמנית; אשר על כן, אל לך לבזות בפומבי את אמונותיהם". פפה ריי שוחר הטוב נדהם מההאשמות האלה: "דודה יקרה, לא ביזיתי את אמונותיו של אף אחד, ואיני מחזיק בדעות שאת מייחסת לי". דוניה פרפקטה משוכנעת, סבור הקורא, שכל מי שבא מהעיר הגדולה הוא אתיאיסט ורציונליסט מושבע, ולכן היא מתקיפה את פפה ריי, בפאסיביות-אגרסיביות, כאמור, וכאילו נגד רצונה ונגד האינטרס שלה בהשאת בתה בשידוך מוצלח כל כך. הפרובינציאליים, סבור הקורא עד אמצע הרומן, מפנטזים שאיש העיר הגדולה, האדיב מאד ושכלל אינו קיצוני בהשקפותיו, מתנשא עליהם – ואז הם נעלבים ממנו. זה מבדר ביותר. על טריק קומי דומה נבנתה שורת המערכונים בסדרת הטלוויזיה "בריטניה הקטנה", שעסקה ב"הומו היחיד בכפר", שמצהיר בעוז ובהתרסה על הומואיותו בזמן שאיש לא מתנגד לנטיותיו ולאיש בעצם לא אכפת.
אלא שמאמצע הרומן מסתבר שהקריאה הזו מוטעית. דוניה פרפקטה מודעת היטב למעשיה ולהשלכותיהם. היא בפירוש אינה רוצה שבתה תישא את פפה ריי איש המטרופולין, למרות שבתה אוהבת אותו. כעת מסתבר שהרומן מתאר התנגשות ישירה בין איש מדריד הליברלית לבין אשת הפרובינציה החשוכה. ולמרות שהממד הקומי לא מתבטל – ניסיונם של זוג צעיר לממש את אהבתו כנגד רצונם של הזקנים הוא מוטיב קומי וותיק – והוא בא לידי ביטוי גם בתיאור כמה ממנהגיה הביזאריים של העיירה – הרי שהרומן הופך להיות לרומן של שחור מול לבן, הופך לרומן לוחמני, "טנדנציוזי" בלשון ביקורת הספרות העברית בעבר, כלומר מי שמצדד במגמה אחת באופן מובהק, כפי שאכן טענה ביקורת הספרות העברית של תקופת "התחייה" כנגד ספרות ה"השכלה" שקדמה לה. השינוי הזה בהבנת הרומן הופך אותו מרומן מהנה ומתוחכם – לרומן מעניין גרידא.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: