אובלומוב – מקורותיה של פסיביות

המאמר כונס בספרי, "מבקר חופשי" (הקיבוץ המאוחד, 2019)

https://www.kibutz-poalim.co.il/a_free_critic

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Ophir Nachum  ביום נובמבר 10, 2013 בשעה 11:39 PM

    תודה אריק,ניתוח עמוק ומאיר נפש ….. ואם תעלה לך/ או לאחד המגיבים אסוציאציה על טיפוס ספרותי נרציסטי חסר מודעות עצמית, יותר מאשמח לקרוא …

  • מרית בן ישראל  ביום נובמבר 11, 2013 בשעה 7:18 AM

    יפה מאד כתבת. ושלושה דברים.
    "לחזור לעונג ולבטלה המוחלטת" זה לחזור לגן עדן, לא? זאת גם מהפכה תיאולוגית, רוורס מהחטא הקדמון.
    קראתי את אובלומוב בזמן טיול לחו"ל, קשה לתאר את האפקט המשונה, לטייל כשהתודעה נשאבת למי שאינו רוצה לצאת מהמיטה. זה היה אוקסימרון חי, לא ספרותי.
    ופעם כתבתי על הציירת (והאישה המרתקת והנוגעת ללב והמיוחדת לא במובן השטחי של המילה) ברת מוריסו. זה ציטוט ממחברות הנסיעה לאיטליה שלה, מ1882
    "היום הילדות הקטנות לומדות חמישה או שישה שיעורים בשבוע, אחר כך יוצאות לעולם הגדול, ואז מתחתנות ומקדישות את עצמן לבעליהן; לכן אין עוד דוגמניות, תנועות עצלניות יפות ותשישוּת כה ציורית; יש להזדרז, להתנועע בעצבנות, אין מבינים עוד ששום דבר אינו שווה יותר משעתיים שכיבה על ספה; החלום, אלה החיים, והחלום יותר אמיתי מהמציאות; בו ניתן לנו להיות עצמנו, באמת עצמנו. אם יש לנו נפש, זה המקום שבו היא נמצאת." http://wp.me/pSKif-j2r

  • אריק גלסנר  ביום נובמבר 11, 2013 בשעה 10:03 AM

    תודה, מרית, על הערותייך.
    תודה אופיר. אני זוכר כרגע רק נרקיסיסטיים מודעים 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: