קצר על הגרסה הדנית של "תרגיע"

לא מזמן כתבתי כאן כי אחד ממאמרי ביקורת התרבות המעניינים שיכולים להיכתב בעידן שלנו יהיה מאמר שישווה בין הסדרות הסקנדינביות הבולטות של השנים האחרונות ("הגשר", "דה קילינג", "בורגן") למקבילותיהן – ורצוי, אולי, לאדפטציות שלהן – האמריקאיות. נדמה לי שהרבה יהיה ניתן ללמוד על שתי האופציות החברתיות-כלכליות הגדולות של המערב כיום מהשוואה כזו.

בינתיים אני הולך וצופה בסדרה דנית קומית שהיא אדפטציה של "תרגיע" (כלומר, הקונספט במוצהר לקוח מהסדרה של לארי דיוויד, אם כי התסריטים עצמם מקוריים). לסדרה קוראים KLOVN.

אני אוהב מאד את "תרגיע", אם כי כמו ביחס לכל סדרת טלוויזיה כמעט – אני גם מסתייג ממנה באופן שאינו תמיד ברור לי עד הסוף.
בכל מקרה, מה שמעניין באדפטציה הדנית הזו הינו דבר מה שנוגד, אולי, את הדימוי שיש לחלקנו על הסקנדינבים.

בקצרה, בעוד "תרגיע" התמקדה באנטי-סוציאליות של לארי דיוויד, KLOVN ("ליצן"), בכיכובו של הקומיקאי פרנק וואם (אני מקווה שאני מתעתק את שמו נכון לעברית) – בסדרתו שאינה נטולת עניין, אם כי היא כמדומה מעט פחות מתוחכמת תסריטאית מ"תרגיע" – היא סדרה וולגרית במפגיע, כלומר העוקץ שלה הוא לא האנטי סוציאליות אלא הגלישה לסיטואציות סרות טעם ובוטות מאד.

בשבעת פרקי הסדרה שראיתי עד כה: פרנק ובת זוגו וחבריו אוכלים בטעות בשר אדם שהתגלגל לשולחנם ממקפיא של מדען; פרנק מסדר לאביו הזקן מציצה מזונה; פרנק נקלע לעשיית צרכיו הגדולים בחברתה של חברה של אשתו, שמתגלה שמצדה עבדה בעבר כנערת ליווי; פרנק נצרך לעשות ברית מילה רפואית ובת זוגו מעוניינת לדעת כיצד תיראה התוצאה וחברו של פרנק, הנימול, מתנדב להראות לה – והצעתו מתקבלת; בפרק שמוקדש למהגרים מוסלמים בדנמרק מוצגים הללו באופן שבהחלט אינו פוליטיקלי קורקט, כאלימים ו/או נלעגים, ובלי כל איזון; פרנק וחבריו הגברים, שנשארים ללא נשותיהם, מזמינים חשפנית ששדיה הגדולים במיוחד והחשופים מציפים את המסך; פרנק וחבריו הגברים, בהזדמנות אחרת כשנשותיהם אינן עמם, מחליטים להתנסות בהזרקת הרואין (קוק זה המובן מאליו).

בקיצור, יש גם משהו רקוב בממלכת דנמרק 🙂 (לאו דווקא התכנים מפריעים לי, אם כי חלקם בהחלט כן, אלא סוג מסוים של סרות טעם שיש בהבאתם ובאופן הבאתם; ושוב אדגיש שהסדרה מעניינת גם, היא חיננית ואינטליגנטית ובעלת פוטנציאל למכר את הצופה).
מסתבר שאולי לא תמיד הפוריטניות-הפוליטקלי-קורקטית האמריקאית גרועה כל כך…

*

משהו בבוטות הזו, שיש בה אלמנטים דקים מן הדק של פאשיזם, מזכיר לי את הרמן קוך, הסופר ההולנדי הפרובוקטיבי, עליו כתבתי בעבר

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  On פברואר 3, 2014 at 7:52 AM

    אהבתי את הסדרה "הממשלה", וגם את "תרגיע". בעיניי "תרגיע" שווה צפייה בעיקר הודות למשחק של לארי דיוויד. את KLOVN עדיין לא ראיתי אבל אינני מופתעת שיש חיקוי דני לסדרה "תרגיע". תודה על הפוסט.

  • אריק גלסנר  On פברואר 3, 2014 at 1:26 PM

    תודה תרצה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: