שני ציטוטים קצרים של אפיקורוס בענייני מדע ופילוסופיה

אני הולך וקורא כעת את הטקסט המהמם "על טבע היקום" של המשורר הרומי לוקרציוס (בתרגום שלמה דיקמן, שיצא ב-1962 ב"מוסד ביאליק") . בטקסט הקלאסי הזה נטל על עצמו לוקרציוס, בן המאה הראשונה לפני הספירה, להציג בשירה נשגבת את תורתו של אפיקורוס, הפילוסוף היווני שחי כמאתיים שנה לפניו (341-270 לפני הספירה). תורתו של אפיקורוס, דמות מופלאה, ששמו נכנס כידוע גם לתרבות שלנו, ביקשה לשחרר את האדם מפחד האלים. גם אם האלים קיימים, גרס אפיקורוס, הרי שאנחנו לא מעניינים אותם. זאת ועוד: הנשמה אינה בת אלמוות, כלומר חיינו הם חד פעמיים. אי לכך, גרס אפיקורוס, עלינו לחתור לקיום בעולם הזה, קיום מהנה ושליו ככל שנוכל. אפיקורוס, בניגוד לדימוי שלו (לא רק במסורת שלנו, אלא כבר בעולם העתיק), התנגד לקיום הדוניסטי משולח רסן, שלטענתו אינו מביא שלווה, והטיף לחיים חילוניים-פילוסופיים של תענוגות מתונים.

אני מקווה בהמשך להביא כמה מובאות מהטקסט העז הזה של לוקרציוס ולחדד גם עוד כמה עקרונות של אפיקורוס רבו, אבל איני יכול מלהתאפק ולהביא שתי מובאות של אפיקורוס – אותן מביא דיקמן בהערותיו – באשר לתפיסותיו של האחרון, ציטטות שנראות לי רלוונטיות להפליא ביחס לדת-המדע או דת-הידע שאוחזים בה כמה מאיתנו, בחלקים "המשוחררים" והחילוניים של החברות המערביות.

1. "מוטב להאמין בכל השטויות על אודות האלים מלכוף את צווארנו תחת עולו של הגורל שהמציאוהו חכמי הטבע. שכן בהאמיננו באלה (השטויות) יש לנו לכל הפחות תקווה שנוכל להטות אלינו את לב האלים בתפילה, מנחה וצדקה, ואילו הגורל (של חכמי הטבע) חרש לכל תפילותינו".

כלומר, אומר אפיקורוס, ולכן גם פיתח מטפיזיקה הולמת (שאציג אותה בעתיד, אני מקווה), צריך להתנגד לדטרמיניזם המדעי לא פחות, ואף יותר, משיש להתנגד לדתות.

2. "הבל ורעות-רוח הם דברי החכם שאין לאל ידו לרפא ייסורי-אנוש. כשם שאין שום תועלת בחכמת הרפואה אם אין בכוחה לרפא את מחלות הגוף, כך גם הפילוסופיה חסרת כל תועלת היא, אם אין היא יכולה לרפא את מחלות הנפש".

——-

בפעם הבאה שתיתקלו באמצעי המדיה בעוד כתבה מדעית נרגשת – בהתרגשות מוזרה וראויה לבחינה, בחדווה-ממש חשודה – שתספר לכם עד כמה האדם חסר רצון חופשי, דומה לתולעת ומנוהל על ידי הגנים שלו, המוח שלו וכדומה, זכרו את אבי הכפירה במערב, אפיקורוס והציטטות הנ"ל.

כה אמר אפיקורוס: זה שחרור קטן מאד, השחרור האתאיסטי, אם מן הפח היקוש של הדתות הוא מצניח אותנו לפחת של היעדר הרצון החופשי והדטרמיניזם. הטבע הוא עריץ יותר גדול מאלוהים!

ועוד אמר אפיקורוס: זהו ידע חסר תועלת, הידע של המדע המהולל, אם הוא לא מפחית ייסורים מבני האדם; המידע ומהפכת המידע הם דבר חסר ערך, אם הם לא מביאים אושר. 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Reuven Miran-Nahar  On אוגוסט 15, 2015 at 4:14 PM

    אריק, אתה מודע ודאי לקיומו של התרגום הראשון והיחיד לעברית שך אמרות היסוד של אפיקורוס על האושר וההנאות האמיתיות.

  • אריק גלסנר  On אוגוסט 15, 2015 at 4:16 PM

    שלום ראובן, לצערי נדמה לי שלא קראתי את הקובץ. אמהר להשיגו!

  • שינר  On אוגוסט 15, 2015 at 4:51 PM

    אפיקורס אומר, לדבריך, שידע שאינו מפחית ייסורים מבני אדם הוא חסר תועלת וגו'. נשאלת השאלה, האם מה שאומר אפיקורס עצמו הוא לא, בסיכומו של דבר, גם סוג של ידע. האם אפיקרוס ידע להגדיר בוודאות אושר מהו, והאם דרכו אכן הביאה אושר רב יותר מדרכים אחרות, כמו: דת לעומת אתאיזם, חוכמה לעומת טפשות, רוע לעומת נדיבות לב וכד'? נראה לי שעל פי גישה זו, גם אימרותיו של אפיקורס חסרות תועלת.

  • אריק גלסנר  On אוגוסט 15, 2015 at 6:11 PM

    לא, שינר. אפיקורוס חשב שהמטריאליזם שהוא מציג משחרר את האדם מפחד האלים ולכן הוא ידע בעל תועלת. אפשר לחלוק עליו – אבל אין מדובר בסתירה לוגית בדבריו.

    • שינר  On אוגוסט 16, 2015 at 10:59 AM

      חשיבה לכשעצמה אינה ידע. רעיונותיו של איפקורס, נכללים במסגרת החשיבה, האמונה, הרעיון, אבל לא הידע. ידע הוא חשיבה או אמונה שאמיתותה הוכחה אם בדרך אמפירית ואם בדרך חישובית שתואמת את חוקי המתמטיקה. הידע הוא כמובן נכון עד לרגע שהוא מופרך בדרך אמפירית או חישוב מתמטי אחר. הידע, כשם שהוא נכון עד לרגע שהוא מופרך, כך התועלת שבו לגבי האושר קיימת עד שהוכח אחרת. מחשבותיו של אפיקורס בכלל לא נכללים במסגרת בדיקות אמיתות זו, ולכן הם, אפשר שהם מעניינים, אבל לא בהכרח נכונים או טובים יותר מדת או מדע, בהקשר של אושר. מאחר שדברי אפיקורס אינם נכללים בהגדרת ידע, לכן אי אפשר ליחס להם ידע מועיל או לא מועיל, באותה מידה שהוא מייחס לרעיון הדטרמיניזם של המדע.

  • גיל  On אוגוסט 15, 2015 at 7:39 PM

    כלומר, לפי אפיקורוס עדיף להאמין בשטויות כי אנחנו יכולים לפחות לשנות את השטויות הללו מעת לעת למרות חוסר הקשר שלהן למציאות, במקום להשתמש בשיטה מוכחת להבנה טובה יותר של המציאות סביבנו?

  • אריק גלסנר  On אוגוסט 15, 2015 at 7:45 PM

    גיל, לא זו כוונתו. הוא מצביע על כך שאם תיאוריה באה לשחרר בני אדם מהצבת של הדת והיא בעצם רק מכניסה אותם לסד אימתני בהרבה של הדטרמיניזם המדעי – היא תיאוריה שאינה מועילה – בהתאם לציטוט השני, שידע חסר תועלת לרווחת המין האנושי הוא ידע עקר.
    במטפיזיקה שלו – עד כמה שידיעותיי מגיעות – הוא טען שהאטומים הלא נראים המרכיבים את היקום נעים על פי חוקים מכניסטיים קשיחים ועם זאת יש להם אפשרות למה שהוא כינה (בתרגום לעברית) "סטייה" זערורית. הסטייה הזו היא הבסיס לרצון החופשי לפי תפיסתו. הוא חלק בכך על מטריאליסטים יווניים אחרים, כמו דמוקריטוס, שטענו שהעולם אכן דטרמיניסטי ורעיון הבחירה החופשית הוא אשליה.

    אגב, מעניין לחשוב על הסטייה של האטומים בהקשר של פיזיקת הקוונטים. ועוד אגב: לוקרציוס השפיע על מייסדי המדע המודרני, גליליאו, ניוטון, בייקון ואחרים.

  • גיל  On אוגוסט 16, 2015 at 12:09 AM

    אוקיי תודה על ההבהרה. אני חושב שאולי הדברים רלוונטיים יותר לאלו שחושבים שאפשר יהיה לגלות את כל חוקי הטבע ולנבא כל דבר ביקום. אבל אפילו אם זה אפשרי תאורטית, נראה לי שבמסגרת התחומה של המדע יש הרבה יותר מה לחשוף ולהיות מועשר על ידה מאשר בדת.

  • דוד פרנקל  On אוגוסט 16, 2015 at 12:59 AM

    אף אחד לא יודע איך היקום ״עובד״, למה יש יש או מהי תודעה. צריך להיות חסיד שוטה של דת המדענות כדי להאמין שלמדע יש תשובות למשהו מהשאלות האלה. ובלי תשובות כאלה, ברור שאין לו שום כוון להגדיר, למדוד או לאפיין רצון חפשי, אקראיות או כל מימד שיושב בתפר שבין חווית החשיבה וההתלבטות שלנו, לבין האופן שבו ארועים מתרחשים. או אפילו הגדרה של מהו ״ארוע״.

    מכאן שמאד לא רציני, לא מעניין ולא מועיל להציג דטרמיניזם מכני כאלטרנטיבה משמעותית לדת כלשהי. דטרמיניזם מכני הוא עוד סוג של אמונה נאיבית של בני אדם, על דרך מאד ארוכה להבנת העולם, אם זו אפשרית בכלל.

    אכן מעניין לדבר על התועלת שיש באמונה בשטויות, אבל מה לעשות שהדתות השונות מציעות שטויות כל כך אינפנטיליות ושקופות, שעם כל הרצון הטוב אי אפשר לנסות לאמץ אותן אפילו בצחוק.

  • Reuven Miran-Nahar  On אוגוסט 16, 2015 at 4:39 PM

    אריק, זה ספר חושב שמכיל לא רק את ארבעים האמרות שמעולם לא תורגמו לעברית אלא גם הדקמה, הערות ואחרית דבר של המתרגם, ד"ר יוסי ל' ליברזון. אני חושב שתמצא בו עניין.

  • Reuven Miran-Nahar  On אוגוסט 16, 2015 at 4:39 PM

    ועוד פקט קטן, אריק. זהו אחד מתוך שמונת ספרי הסדרה זמן לפילוסופיה בנהר ספרים, בעריכתי.

  • Reuven Miran-Nahar  On אוגוסט 16, 2015 at 4:40 PM

    התכוונתי לפרט קטן. סליחה על טעות ההקשה.

  • אריק גלסנר  On אוגוסט 16, 2015 at 4:44 PM

    מצוין, ראובן. אשיגהו בהקדם.

  • חושבת  On אוגוסט 19, 2015 at 8:51 AM

    חושבת שלא הבאת בחשבון את האווירה הקשה של ייאוש וחוסר תוחלת של אפיקורוס – זה הטריגר לרעיונותיו המרגיעים והמתונים. בכך הוא אולי מקדים את זמנו או בין הראשונים לקלוט את הייאוש הסופני מהתרבות של עד אז, תהליך של "רצון להתאבדות" כמו שניטשה הגדיר, שהביא בסופו לאימוץ הנצרות. בלי זה, זה להציע כוס רעל כאילו שותים קפוצ'ינו בבית קפה..

  • אריק גלסנר  On אוגוסט 19, 2015 at 1:05 PM

    את צודקת, ולוקרציוס מתייחס לזה, ואביא את זה באחד הפוסטים הבאים בעזרת השם (מטבע לשון).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: