שלושה קצרים

קצר על הערה על עישון של אחרים
חלק מהמעירים לאחרים על עישון במקום ציבורי, או חלק מההערה על עישון של חלק מהאנשים המעירים לאחרים, נובע לא מהסלידה מעשן הסיגריה אלא מהחיבה להערה לאחרים. זו תוקפנות רגילה ושגורה שיש לה לפתע מוצא מהוגן כביכול, אליבי צח למהדרין.

קצר על פקק תנועה
לכל מי שנרתע בסלידה מהמיזנתרופיה שמבוטאת באמרה של סארטר "הגיהינום הוא הזולת", או מתיאורי היעדר הנחת בתרבות של פרויד, מומלץ להיזכר ברגשות שעלו בו בפעם האחרונה שהוא נתקע בפקק. פקק תנועה הוא המחשה טובה מאין כמוה של החיים בחברה ושל מועקותיהם. פקק תנועה הוא הלווייתן החברתי במוחשיותו: אתה רוצה להגיע הביתה, אבל גם כולם רוצים להגיע הבייתה – ולכן עליך להמתין, להשתגע ולהמתין. החברה היא פקק תנועה.

קצר על כוחה של מחמאה מזויפת
מחמאה מזויפת פועלת אף היא על המוחמא שמכיר בזיופה מכיוון ש: א. יש בנו את היכולת להכחיש לרגע את תודעת הזיוף ולהתמכר למחמאה. אנחנו "נכנסים לתפקיד" לכמה רגעים ו"משחקים" את מי שמקבל מחמאה אמתית. ב. אנחנו נהנים מכך שמישהו התאמץ לזייף בשבילנו מחמאה. כלומר, נמצאנו ראויים למאמץ מצד מישהו, שהיה הרי יכול פשוט להתעלם ולשתוק כדג קר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • josef  On אוקטובר 6, 2015 at 9:36 PM

    תודה, אריק!
    בנוגע לב. – זו הסתכלות מעניינת. להערכתי אנו נוטים להאשים את המדינה בפקקים,
    לא את הזולת. (בקורטוב ספקולטיבי יש גם צידוק רציונלי להאשמה, ולא רק באוזלת
    היד בתחום התשתיות. הרי הכנסות האוצר גדלות על ידי הפקקים המגדילים את מסי
    הדלק – אז למה שהמדינה לא תיזום אותם?)

    ובנוגע לג., תודה על ההסברים מאירי העיניים לתופעה המוזרה הזו בה אני מתקשה
    מזמן (http://knowledgepangs.wordpress.com/2012/03/11/מחמאות-כאילו/).

  • מעין  On אוקטובר 6, 2015 at 10:15 PM

    ב' ו-ג' – מצוין (מחמאה לא מזויפת :).
    א' – הלוואי עלינו קצת יותר תוקפנות צחה למהדרין בישראל. לרוב אף אחד לא מעיר לנדחף בתור לקופות בסופר, למעשן בתחנת אוטובוס בניגוד לחוק, לזה שבא "רק לשאול שאלה" את הרופא בקופת החולים.

  • דודי  On אוקטובר 7, 2015 at 10:54 PM

    לגבי ב', כנגד הפקק ישנם אירועים שבהם נוכחות ההמון דווקא משפרת את החווייה ואולי היא עיקרה – הופעות מוזיקה, הפגנות, אירועי ספורט. (אפילו סרטים בקולנוע). האדם הוא בחלקו יישות עצמאית ובחלקו מקלט ומגבר לאותות מסביבתו. סביבה עצבנית בפקק תגביר את עצביו, סביבה נרגשת באצטדיון תעצים את התרגשותו.

  • tamargurel  On אוקטובר 8, 2015 at 9:26 AM

    שמחה שהגדרת, כפי שבד"כ אתה עושה, את מה שאני חושבת בנוגע ל-א.
    ואני לא מעשנת.
    ולגבי הפקק – אותי זה דווקא מרגיע, פחות דהירה מלחיצה בכביש וניסיונות הישרדות. כולנו באותו קצב, יש זמן להירגע. סוג של סולידריות לעומת הנהיגה ה… בכביש הפתוח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: