הודעה על אירוע בפסטיבל הסופרים

אני קורא בפעם השנייה את "חיי אהבה" של צרויה שלו (1997). קורא בהתפעלות, בהינשאות בהולה, בטרדה עמוקה מרומן שמזמן לא חוויתי כמותה, בהישארות עד השעות הקטנות של הלילה על מנת לקרוא עוד קצת, עוד קצת.
נכון, יש אלמנטים מלודרמטיים שפוגמים מעט ברומן, אבל זה רומן רושף חיים, אינטנסיבי וחריף, כתוב בדיוק ובפיוט ובמוזיקליות של משוררת ובבקיאות בגסות ובזוהמה ובנפלאות ובאימה, בקיצור ברקבוביות של הממשות, החיוניות לצמיחת פרוזה משובחת (בלוויית היכולת לבניית עלילה מחושלת אך רבת המצאות). ונדמה לי שבכל "חמישייה פותחת" של הרומנים הישראליים של שלושים השנה האחרונות (כלומר, בשנים שאחרי "סוף דבר" ו"התגנבות יחידים") הוא "בפנים".

בפסטיבל הסופרים הקרוב אנחה מפגש בין צרויה שלו לסופרת הישראלית הכותבת באנגלית והמעניינת שלי אוריה ("ניו יורק 1 תל אביב 0").

אשתדל לא להפריע 🙂

הפרטים בקישור שלהלן:

http://bit.ly/1V34iEt

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • chellig  On מאי 15, 2016 at 10:09 AM

    מבחינתי "טרה" שלה היה נפלא אף יותר

  • כרמלה לכיש  On מאי 16, 2016 at 4:36 PM

    הכל בגללך! כלומר, לא נטיתי אחרי הספר הזה מלכתחילה, אולי מרוב אי אמון שמקורו בדעות קדומות על ספרות ישראלית, נגיד כך, או מה שנחשב לספרות ישראלית "להיטית" – נגיד אחרת – ועכשיו אמהר לרכוש ולקרוא. מה יהיה? יגרשו אותי מהבנק בקרוב! טוב, גם מפני שרכשתי צילום גדול נהדר של הצלם איש הגולן מיכאל שמידט, שלמדתי להכיר את עבודותיו בבת הספר למבוגרים הנקרא פייסבוק, ובעצם בגלל שניכם הבנק עלול לתת לי גט פיטורין…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: