שונות זוטות ואקטואליות

כמה הערות על המצב (האנושי והאחר):

1. להיות ילד פירושו לחיות בעולם שיש בו אלוהים. סמכות מיטיבה ומגוננת, שכר ועונש. כל מי שהיה פעם ילד – ורבים מאיתנו היו כאלה – הוא קצת אדם דתי.

2. הסיבה לפסיביות ולשאננות מסוימות הוא החשד שיותר משאתה חש חוסר נחת מהנסיבות, אתה מכור לחוסר נחת בלי קשר אליהן.

3. זה לא שהרוקנרול נמצא בפריחה, כן? הוא במשבר גדול משל עצמו. גדול יותר, לדעתי, משל הספרות.

4. רק חבל שפיליפ רות כנראה סופית לא יזכה. יהודי אמריקאי זקן נוסף לא יזכה בעתיד הקרוב.

5. לנון, בואי וג'אגר הרבה יותר מטרידים בעיניי. ביהירות ובכישרון כאחד. אבל אני לא מכיר מספיק את דילן (כמו רובם, אני אוהב איזה עשרים שירים גדולים, בלי להכיר את כל המילים). מצד שני, גם אף פעם לא התעוררתי, לא הוטרדתי, על מנת להכיר יותר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • carmelal1  On אוקטובר 15, 2016 at 3:02 PM

    נאה דרשת בעניין בוב דילן! ללא קשר לפרס נובל, אבל בקשר לשירה – ואני מתכוונת לא רק לזֶמֶר – מאיר אריאל עולה עליו. (חוץ מזה שהוא היה חתיך אדיר). צימרמן מתוסף לרשימת היהודים הנובליסטים, מעלה את האחוזים בסטטיסטיקות של העולם כולו נגדנו. אתה כותב על פיליפ רות' שהיה ראוי, מבין היהודים הזקנים. לדעתי, אהרון אפלפלד גם הוא כך. בסדר, הוא מגזים בכמויות, זה נכון. ובכל זאת.

  • אריק גלסנר  On אוקטובר 15, 2016 at 9:46 PM

    תודה כרמלה על הערותייך.

  • דוד  On אוקטובר 16, 2016 at 3:12 PM

    דילן קיבל למעשה פרס נובל לתרבות. אפשר כמובן לפטור את הפרס כלא חשוב (סתם וועדה שבדית וכו') אבל בסופו של דבר יש כאן אמירה בדבר חשיבותם התרבותית הפוחתת של אנשי הספרות היפה. ספרות אינה כלכלה או כימיה. היא חייבת להדהד במרחב התרבותי ולכן מצב בו חלק מהסופרים האחרונים שזכו בפרס היו מוכרים ליודעי ח"ן בלבד הוא בעייתי.

  • אילה  On אוקטובר 16, 2016 at 7:04 PM

    "להיות ילד פירושו לחיות בעולם שיש בו אלוהים. סמכות מיטיבה ומגוננת, שכר ועונש. כל מי שהיה פעם ילד – ורבים מאיתנו היו כאלה – הוא קצת אדם דתי"

    אני מסכימה מאוד עם תחילתו של המשפט, להיות ילד בעולם פירושו להיות בעולם שיש בו אלוהים. אבל חלקו השני, שגורס שאותו אדם יגדל להיות דתי? דת ואלוהים אלו שני דברים נפרדים מאד. דווקא בתקופתנו הולך ומתברר השוני, סוף כל סוף. הדבר נכון גם לאמונה, שקרובה יותר ליחס הילדי לאלוהים, מאשר מידת השייכות הדתית. הדת היא מבנה ציבורי חברתי שיש לו מניעים שונים, כלכליים וסוציאליים. הוא היה נכון פעם, אולי גם נכון עכשיו. אבל דתיות ואמוניות הן מובחנות. כל ילד יודע את זה.

    אולי דילן זכה כי יש לו תפקיד כלשהו, רוחני, שאנחנו לא ממש מבינים (גם הוא לא). כמעט כל מי שהתעקש לקרוא אותו הרגיש את זה. במה מדובר? כנראה ימים יגידו. ואנחנו חיים בפאקינג ימים מעניינים.

  • רביד  On אוקטובר 16, 2016 at 7:06 PM

    ממ

  • נמרוד  On אוקטובר 25, 2016 at 3:17 PM

    יפה וחבל שפיליפ רות לא יזכה.
    ובלי קשר חסרה דעתך על הספר החדש של אודי שהרבני ומעניינת הדעה שלך . סיימתי אותו עכשיו וחיפשתי לראות אם כתבת עליו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: