על שתי סיבות בעייתיות למרכזיות ספרותית

לא פעם נזדמן לי לחשוב על כך שישנן שתי תכונות של סופרים אשר תורמות למרכזיותם בתרבות על אף שהאחת מהן היא מגרעת מכיוון מסוים ואילו השנייה אינה אמורה להעלות או להוריד.

הראשונה היא חד צדדיות. חד צדדיות מסייעת מאד לסופרים. ככל שחזונם ממוקד יותר, נע ונד פחות, הרי שיצירתם מקבלת לכידות, חדות ופאתוס. "הקיפודיוּת" (לפי הניסוח של ישעיהו ברלין) היא בעלת מעלה אסתטית שאין ל"שועליוּת".

רב-צדדיות יכולה בהחלט לפגוע בסופרים. אבל לעתים שם מונחת האמת.

השנייה היא פוריות. סופרים המוציאים ספרים לרוב זוכים לנוכחות בתרבות – אני מדבר גם על "התרבות הגבוהה" – שחורגת לעתים ממשקל יצירתם הטובה האמתית. כלומר, סופר שכתב שלושה ספרים וכולם מצוינים יזכה לעתים קרובות לתשומת לב פחותה בהרבה מסופר שכתב עשרים רומנים, ששבעה עשר מהם בינונים ושלושה מצוינים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: