על "תודעתו של זנו", של איטאלו סבבו, בהוצאת "מִפרשים" (מאיטלקית: גאיו שילוני ואריאל רטהאוז, 559 עמ')

פורסם לראשונה, בשינויים קלים, במדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות"

 

הרומן הזה מ-1923 הוא יצירת מופת. ומה שנדיר אף יותר: יצירת מופת קומית. אֶטורֶה שמיץ, "איטאלו סבֶבו" הוא שם העט שלו, נולד למשפחה יהודית בורגנית בטרייסטה ב-1861, שהייתה אז תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית (עובדה חשובה בגין הקשר של הרומן לתרבות הגרמנית של התקופה, ובראש ובראשונה לפסיכואנליזה).

הרומן כתוב כווידוי שנמסר על ידי זנוֹ קוֹזיני, בורגני טרייסטיאני מזדקן, לפסיכואנליטיקאי שלו. 46 שנה אחר כך יעשה פיליפ רות שימוש דומה באמצעי הזה ב"פורטנוי", אבל ב-1923 היה סבבו מראשוני הסופרים שהגיבו לתיאוריה החדשה העולה מוינה. יחסו של סבבו (ובהמשך של גיבורו) לפסיכואנליזה עוין. בראש ובראשונה משום העובדה הפשוטה שהפסיכואנליזה מבטיחה ריפוי וזנו לא נרפא.

דרך אחת להבין את ההישג הגדול של סבבו ברומן הזה היא לומר שסבבו מציג את הנוירוזה כקומדיה, או כותב את הקומדיה של הנוירוזה. אילו אחד המטופלים המפורסמים של פרויד, נגיד "איש הזאבים", היה בעל כישרון ספרותי, ולא רק זאת אלא גם בעל חוש קומי מפותח, אולי אף הוא היה כותב רומן כזה. הקומדיה של הנוירוזה נוכחת בכל פרקי הספר. אם זה בפרק הפותח המתאר את ניסיונות הגמילה מעישון האומללים של זנו (שמעשן ללא הרף "סיגריות אחרונות"), אם זה בפרק המתאר כיצד בבית ובו ארבע בנות מצא את עצמו זנו מתחתן דווקא עם זו שהכי פחות מצאה חן בעיניו, אם זה בפרק המתאר את יחסיו מלאי אי ההבנות עם הפילגש שלו ואם זה בפרק שמתאר את פעילותו המסחרית הכושלת. הנוירוזה של זנו, אליה הוא מתייחס כ"מחלתו" או "מחלתו המדומה", היא בעלת שלוחות רבות: ההתמכרות לעישון היא חלק ממנה, המיניות האובססיבית שלו היא חלק אחר, חוסר יכולתו להשלים עם המציאות היא חלק נוסף (למשל, להשלים עם כך שגיסתו היפה אינה אוהבת אותו ולעולם לא תאהב), ההתנודדות בין ביטחון עצמי מופרז לחוסר ביטחון הוא עוד חלק, חוסר החלטיות (הוא עבר בלימודיו מהפקולטה למשפטים לפקולטה לכימיה ואז שוב למשפטים, שגם בהם לא עסק לבסוף) גם הוא מאפיין שלה והבטלה שספק נכפתה עליו וספק נבחרה על ידו (נכסיו מנוהלים על ידי אחר) גם היא קשורה לנוירוזה הזו. יש יסוד איטלקי-רך בספר. בראש ובראשונה הדבר מתבטא בהפיכת הנוירוזה לקומדיה (קפקא ותומס מאן כתבו על נושאים קרובים כאלה ביתר קדרות וחומרה). אבל הרכות "האיטלקית" מתבטאת גם בדרכים נוספות. אצל סבבו שותפים עסקיים מרמים אותך בחיבה, גברים בוגדים בנשותיהם אבל עם ייסורי אשמה, פילגשים מצודדות אינן רוצות כסף ממאהביהן כי אם אהבה, מתאבדים כביכול בעצם לא מתכוונים למות אלא רק לעורר כלפיהם חמלה וביזנסמנים תאבי בצע הם שלומיאלים גמורים בעסקים.

דרך אחרת להבין את הגדולה של סבבו היא לציין עד כמה חיה הפרוזה שלו וזו משום שהוא מציג רגשות ויחסים אנושיים במורכבות אדירה. הוא מצליח כך לדחוס לתוך השק של הפרוזה שלו את הכלב הפרוע והמשתולל של החיים. כאן מסייעת לו מאד הנוירוזה של זנו. הנוירוזה הופכת את שטח הפנים של הנפש, של "התודעה", של הגיבור לעשיר מאד. זנו אומר לאחת מהאחיות שהוא מחזר אחריהן שהוא אינו "משוגע" אלא רק מעט "תמהוני". ואכן התמהונות הזו מבטיחה עושר נפשי. התמהונות גם מסייעת לקומדיה בהמתיקה את החוויה הקיומית. זנו נחלץ בעזרת העושר הזה מהעמדה הפסימיסטית ביחס לחיים (עמדה שהוא נוטה לקבל אותה לאורך הרומן). בקטע מפתח בעיניי ברומן (ולכן אביאו כמעט במלואו) מכריז זנו באוזני גיסו על תפיסת העולם שלו, שהיא בעיניי הבסיס המטפיזי של הרומן הגדול הזה כולו: "- החיים אינם יפים או לא יפים, החיים הם מקוריים! כשהרהרתי בכך, היה נדמה לי שאמרתי דבר חשוב. לאחר שהוגדרו כך, נראו לי החיים דבר כה חדש שעצרתי להתבונן בהם, כאילו ראיתי אותם בפעם הראשונה, עם כל הגופים הגזיים, הנוזליים והמוצקים שלהם. אילו סיפרתי זאת למישהו שלא הורגל בדבר והחסר אפוא את השכל הישר שלנו, הרי שנשימתו הייתה נקטעת לנוכח המבנה העצום הזה, החסר כל ייעוד. האיש הזה ודאי היה שואל אותי: 'אבל איך בכלל יכולתם לסבול את החיים?' ולאחר שהיה מתעניין בכל פרט ופרט, למן אותם גרמי שמיים, התלויים שם למעלה לראותם אבל לא לגעת בהם, ועד למסתורין האופפים את המוות, היה בוודאי קורא בהתפעלות: 'מקורי מאד!'". ה"מקוריות" של החיים מקלה לשאת אותם וסבבו מצליח לבטא את ה"מקוריות" הזו באופן ממצה.

בטרייסטה התיידד סבבו עם ג'יימס ג'ויס, ששהה במקום ולימד את סבבו אנגלית. יש הטוענים שסבבו הוא מקור ההשראה לדמותו של ליאופלד בלום ב"יוליסס". כך או כך, הרומן הזה, שראה אור לאחרונה בהוצאה מחודשת (ובאותו תרגום בו ראה אור לראשונה בעברית ב-1988), הוא אחת היצירות הגדולות של העידן המודרניסטי ולבטח מהמהנות שבהן.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אהובה אילן  ביום מאי 29, 2019 בשעה 9:30 PM

    אריק אחרי הרצאתך הנפלאה היום על "התאטרון של מיקי שבת" – פיליפ רות, שמחתי לפתוח את האתר ולמצוא את הביקורת המצוינת שלך על ספרו של סבבו "La coscienza di Zeno"
    קראתי אותו באיטלקית וההנאה הייתה כפולה האתגר בקריאה באיטלקית והבנת ההומור. מסכימה אתך שזה רומן ענק
    בעיקר נשביתי בקיסמו של זנו בפרק האחרון שכותרתו "פסיכואנליזה",
    לאחר שישה חודשי הפסקה, זנו כותב את זיכרונותיו, הוא מורד ברופא, ומביע את בוזו ואת סירובו לפסיכואנליזה. אבל במעשה האחרון הזה הוא מבין שהמחלה הפנימית שבה הוא חש קרבן וממנו הוא מסוגל לרפא את עצמו הוא מצב שכיח לכל האנושות, וזה עולה בקנה אחד עם ההתקדמות של העולם כולו. הרומן מסתיים בנבואה דרמטית של פיצוץ שיגרום להיעלמות האדם מפני כדור הארץ.

    דרך אגב בעיר טרייסט הוקם מוזיאון על שמו של סבבו וגם לחברו ג'ויס (שעדיין לא בקרתי). על הקיר תלוי הכינור של זנו וגם ההסכם שערך סבבו עם ליבייה אשתו. ברשימה ארוכה הוא מונה בפניה איך הוא מצפה ממנה לשפר את חייו. שיפור הרי תמיד דרוש בחיים המקוריים שכולנו מנהלים. בין היתר מופיעים ברשימתו של סבבו הסעיפים הבאים: עליה לבשל אוכל טעים יותר, להסכים ללדת ילדים נוספים (לזוג הייתה רק בת אחת – ליטיציה) ולהיות חביבה יותר לבעלה בשעה שהיא עושה את כל אלה. הוא מצדו מבטיח כמובן להפסיק לעשן.
    אלפי תודות על ההמלצה והביקורת הנלהבת

  • יעל  ביום מאי 30, 2019 בשעה 10:29 AM

    מעניין. לא קראתי את הספר, אבל הציטוט על המקוריות מרתק: התקופה שמקדשת את המקוריות, באמנות כמו במדע, היא לא במקרה גם התקופה החילונית ביותר בהיסטוריה האנושית.
    תודה אריק. אקרא את הספר.

  • אריק גלסנר  ביום מאי 30, 2019 בשעה 10:30 AM

    תודה רבה על תגובותיכן, אהובה ויעל.

  • אסתר בן חור  ביום יולי 1, 2019 בשעה 11:04 PM

    גם "גבר מזדקן "גאוני

  • אריק גלסנר  ביום יולי 2, 2019 בשעה 10:01 AM

    נכון, הוא רומן מעולה.

  • atilabd  ביום נובמבר 13, 2019 בשעה 10:14 AM

    איטאלו סבבו היה ממוצא יהודי.רק אביו היה יהודי.בנישואיו עם בת דודתו מצד אימו הוא אף התנצר!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: