*
"הנפש הדיכאונית" הינו סיפור קצר ודחוס מאד בתוך הקובץ "ראיונות קצרים עם גברים נתעבים", של הסופר האמריקאי הגדול, דיוויד פוסטר וואלאס (1962-2008), ספר שראה אור במקור ב-1999 (ושתורגם לאחרונה לעברית בידי אלינוער ברגר; הספר ראה אור אצלנו בהוצאת "ספריית פועלים").
הסיפור בן שלושים העמודים הינו תיאור רב כוח של דיכאון, בגוף שלישי אמנם, אבל מתוך צמידות לתודעה של אישה דיכאונית (ששמה לא נמסר לנו והיא מכונה "הנפש הדיכאונית"). יש להניח שוואלאס העניק לסיפור מניסיונו המר כמי שסבל מדיכאון כעשרים שנה וכמי שלבסוף הדיכאון אף הכריע אותו והביאו להתאבד. זהו, למעשה, אחד מתיאורי הדיכאון המדויקים ורבי העוצמה שקראתי מעודי, אם הוא אינו הטוב שבהם (תיאור יותר חזק מזה של ויליאם סטיירון ב"חשיכה נראית", למשל).
המאמר המלא כונס בספרי, "מבקר חופשי" (הקיבוץ המאוחד, 2019)
https://www.kibutz-poalim.co.il/a_free_critic
מבקר חופשי 
תגובות
תודה על מאמר מזהיר 🙂
תודה רבה, נילי
אכן מאמר מזהיר.
ודומה שהעיקרון המארגן של המאמר (הפרדוקס) יפה ליצירות ספרות ואולי אף אמנות רבות מאוד, ייתכן שלכמעט כולן. הביקורת החדשה, למיטב זכרוני, חיפשה תמיד ניגודים, מתחים, סתירות, קונפליקטים או פרדוקסים בשירים, וגם בסיפורים, מתוך מטרה למצוא כיצד הם מיושבים ברמה גבוהה יותר (או שלא). יצירה ללא פרדוקס, חיים ללא פרדוקס, הם חסרי תנועה ולכן גם חסרי עניין.
תודה רבה, אבי
קריאה שהיא תענוג
עמוק, מורכב וחריף
טרקבאקים
[…] הספרות אריק גלסנר כותב בבלוג שלו על אמנות הסיפור של דיוויד פוסט וואלאס […]