קצר על טבעונות וצמחונות

הגל הטבעוני/צמחוני שסוער סביבנו נובע לא רק מהתחדדות החוש המוסרי של בני האדם. כלומר, הוא לא מעיד רק על תופעה חיובית בבסיסה (מבלי להכחיש שהאתגר הטבעוני/צמחוני הוא אתגר מוסרי רציני לכל אדם בעל רגש).

הגל הזה נובע גם מפיחות חריף בערך הקיום האנושי בעיני בני האדם, מבוז עצמי של האדם. והוא גם תורם מצדו בחזרה לפיחות ולבוז האלה. הגל הזה דוהר בנחשולים גם בגלל התחושה התת-ספית – ולעתים על-ספית – שהמין האנושי ככלל אינו מין מוצלח במיוחד, ושהיחיד האנושי אינו בעל ערך חד-פעמי. בעקבות הפיחות הזה בערך העצמי של האדם עולה מאליה סוגיית שעבודם של בעלי החיים להנאתו של מין ירוד כזה.

הגל הצמחוני/טבעוני, בקיצור, סוער בגלל תחושת חוסר ערך, או צלילה בערך, החוויה האנושית.

הבוז שרחש ניטשה לצמחונות נבע מהזיהוי שלה עם מה שהוא כינה ה"ניהיליזם הארופאי", שהינו אותה צלילה בהערכה העצמית של בני האדם.

בעידננו הצלילה הזו נובעת מכמה מקורות. אלה חלק מהם:

  • המיותרות הגוברת והולכת של העבודה האנושית לנוכח אוטומטיזציות למיניהן ופיתוחים של "בינה מלאכותית". המיומנות של נהג המונית, למשל, בהכרת רחובות העיר – הפכה למיותרת. וחשוב להדגיש: התחושה שאנו נמצאים בעידן ביניים, בו אנחנו ממתינים להתפתחויות טכנולוגיות רדיקליות, התחושה הזו, גם אם תתבדה בעתיד, תורמת לפיחות בערך העצמי המוזכר. אפשר אולי להגזים ולומר שככל שהאדם פחות בקיא בנושא של פיתוחי הטכנולוגיה הממשיים והאפשריים, כך הוא יותר נוטה לחזות להם עתיד מופלא.
  • השחיקה הנוראית בערכו של האינדיבידואל שמתבטאת, בין היתר, בכוחן של הרשתות החברתיות. אלו הופכות את בני האדם לעדרים שמתקהלים סביב "שערוריות" וסנסציות תורניות, או מוקדי עניין קולקטיבים אחרים, ומחריפות עד למאד את התלות הטבעית שקיימת במבטו של הזולת. בכלל, אני חושב שבני האדם מוצאים את עצמם בזמננו מתמודדים עם מערכות ש"פיצחו אותם" ומפעילות עליהם מניפולציות שהאדם הממוצע אינו יכול לעמוד מולן, אם אלו מניפולציות מיניות ואם אלו מניפולציות נרקיסיסטיות. ישנה תחושה של חוסר-אונים של היחיד מול המערכת, ו"המערכת" אינה הממשלה וכדומה, אלא הקומפלקס המדעי-טכנולוגי.
  • התפיסה הרווחת אצל חלק מהמדענים ואצל הציבור הרחב שהאדם ניתן להסברים שאינם שונים עקרונית מהסברים שניתנים ביחס לחלקי היקום האחרים. הזלזול ב או הבורות ביחס ל או אף העמדה המנומקת נגד התפיסה שהתודעה האנושית היא יחידאית, ותופעת-טבע שיש להסבירה באופן ייחודי לה.
  • התפוצצות האוכלוסין, שגרמה לאינפלציה ולשחיקה בערך העצמי של היחיד.

לטעמי, הפיחות הזה בערך העצמי האנושי הוא מסוכן (מלבד זה שהוא מדכא). אנשים שאינם מחזיקים מעצמם, שבזים לעצמם, יסכינו להכל. חלק מהסיבה לחזרתה של הדת בחברה שלנו נובע אף הוא מבקשת מוצא מתחושת חוסר הערך העצמי הזה של האדם. אני גם סבור, בחלק מהזמן לפחות, שהפיחות הזה פשוט שגוי. ועצם הדיון הצמחוני/טבעוני ממחיש את ייחודיותו של האדם בטבע: הרי באף מין אחר לא נערך בירור פנימי מוסרי כזה – האריות לא יפסיקו לטרוף אנטילופות בגלל מחאה מוסרית.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • avigailg  ביום אפריל 15, 2017 בשעה 11:48 AM

    כצמחונית עם בית טבעוני אהבתי! (גם אם מדכא!!!) כנראה שלא עלינו המלאכה לגמור….

  • דרור בורשטיין  ביום אפריל 16, 2017 בשעה 1:23 PM

    שלום אריק, המחשבה מעניינת אבל אני מתקשה להזדהות אתה ובוודאי שלא נראה לי שאפשר להכליל על פעולה שנעשית ממניעים שונים אצל אנשים שונים. אם תחליף "בוז עצמי" ב"ביקורת עצמית" אני חושב שהתיאור שלך יהיה הרבה יותר מדויק.
    העובדה שאריות לא מנהלים דיון מוסרי לא נראית לי כטיעון ממשי. הם לא יכולים לנהל את הדיון הזה ולכן אין כל משמעות לאי-ניהולו על ידם. האדם, שאכן *יכול* לנהל דיון כזה, לא מנהל אותו ברוב המכריע של המקרים, ויעידו הנתונים: 75 מיליארד בעלי חיים נקטלים מדי שנה בתעשיות האנושיות השונות. כלומר, לדעתי הטיעון שלך מופנה בסופו של דבר כלפי האדם ומאיר אותו באור לא מחמיא.
    מכל מקום, גם אם יש ממש בדבריך, נראה לי שהם יוצרים מין מעקף מסביב לעניין עצמו, והעניין עצמו בכלל לא קשור ליחסי אני-עצמי אלא ליחסי אני-אתה. כלומר, בלשון עורכי הדין, גם אני אני מודה בעובדות (בתיאור המציאות הטכנולוגית וכו') אני כופר באשמה, כלומר בקשר החשוב בין התופעות האלה להחלטה שהיא הרבה יותר אלמנטרית ונובעת לא מבוז עצמי אלא מחמלה לזולת.
    חג שמח.

  • אריק גלסנר  ביום אפריל 16, 2017 בשעה 9:07 PM

    העניין עם האריות והאנטילופות וכו' בא להצביע על הבדל חשוב בין בני האדם לחיות (שאינו מצדיק התעללות בחיות). ההבדל הזה אינו שבני האדם טובים יותר, אלא שבכלל בני האדם יכולים להיות "טובים", כי הם יכולים להיות "רעים", כלומר שיש להם חופש בחירה ואתיקה וכו'.
    בני האדם יכולים להגביה עד לכוכבים ורדת עד לעפר – כמאמר חז"ל.

    חג שמח, דרור

  • הרצל  ביום אפריל 17, 2017 בשעה 3:04 AM

    כשקראתי את התגובה של דרור וחשבתי להגיב לה, אבל אריק התייחס בדיוק לנקודה והיא שיש הבדל מהותי בין מין האדם לבעלי החיים האחרים. הניסיון לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה, כלומר לגזור גזרה שווה בין האדם לבין בעלי החיים האחרים מצד אחד, ומצד שני לדרוש מהאדם דרישות מיוחדות הוא כשל שכיח. אבל מעבר לכך, כאשר מדברים על דרישות מוסריות ועל מוסר בכלל, יש קודם כל לשאול מה הופך מעשה זה או אחר למוסרי או לא, ומה התוקף האובייקטיבי של אותו מוסר? למה בכלל יש טוב או רע בעלי תוקף אובייקטיבי מחייב? אחרת בונים בניין ללא יסודות. לטעון בשם תחושות או רגשות לא נותן לדברים תוקף, כי הרי יש אנשים שמרגישים אחרת.

    עכשיו, אני לא אומר שתחושות ורגשות לא צריכים להשפיע על הפעילות שלנו, אבל בהקשר של חילופי הדברים כאן, יש להם משמעות רק כשברור שיש מאחוריהם טוב או רע אובייקטיבי שהתחושות שלנו נותנות לו ביטוי.

    • יגאל  ביום אפריל 21, 2017 בשעה 4:15 PM

      להרצל, מדוע לאכול בשר ( גופה )אם יש כיום אלטרנטיבה. והיא לא פחות "טעימה", ואולי אף יותר. היתכן שכבודו לא מכיר באלטרנטיבה? חיפוש קל ברשת יגלה לך מתכונים נפלאים.

  • מירה  ביום אפריל 20, 2017 בשעה 6:55 PM

    הרשימה הזו בעיניי מאבחנת משהו בי! כטבעונית (או די טבעונית) לא הצלחתי להסביר לעצמי למה איני מצטרפת לנימוק שטבעונות זה כדי להגן על בעלי החיים. הרי גם לי אכפת מהם כמובן, אז למה לא זה הנימוק לטבעונות שלי, אלא העניין של הבריאות? מה לא בסדר בצמחונות למען בעלי החיים? מהרשימה שלך הבנתי. תודה! כנראה העיקרון שבני אדם לא שווי ערך לבעלי חיים מתעמעם ורק מי שעדיין קשור לעבר אם דרך המסורת (הדתית) או באופן אחר, לא איבד את זה.

    • הרצל  ביום אפריל 22, 2017 בשעה 3:50 AM

      יגאל,
      מהיכן הסקת שאני אוכל בשר?
      לא מצאתי במה שכתבתי חיוב או שלילה של אכילת בשר. למעשה לא היתיחסתי לכך.

כתיבת תגובה